אהרן אברהם קבק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: הוסמך לד"ר לפילוסופיה => הוסמך לדוקטור לפילוסופיה (ד"ר - רק לפני שמו של מישהו) |
הגהה קלה |
||
שורה 10:
בשנת [[1911]] [[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]], היה ממייסדי שכונת [[בית הכרם]] ועסק ב[[חינוך|הוראה]], זמן קצר ב[[גימנסיה הרצליה]] ב[[תל אביב]]. ב-[[1914]] יצא ללמוד ב[[אוניברסיטת ברלין]], ומשבאו אותות [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] עבר ל[[שווייץ]] ולמד ב[[אוניברסיטת לוזאן]] במשך כל שנות המלחמה, והוסמך לדוקטור לפילוסופיה. לאחרי המלחמה חזר לארץ ישראל, השתקע ב[[ירושלים]] והיה מורה לספרות עברית שנים רבות ב{{ה|גימנסיה העברית רחביה}}.
בזמנו נחשב לאחד המספרים הפופולריים ביותר ב[[ספרות עברית|ספרות העברית]]. ספרו "בחלל הריק" זכה ב[[פרס ביאליק]] בשנת [[תש"ג]] ([[1943]]).{{הערה|{{דבר||חתני פרס ביאליק לשנת תש"ג|1944/01/06|00103}}.}} בכתיבתו ניסה קבק להתמודד עם בעיות ההווה, ובסיפוריו עיצב שפע של [[דמות ספרותית|דמויות]], אירועים ותמונות הווי. להצלחה רבה במיוחד זכה ב[[רומן היסטורי|רומנים ההיסטוריים]] שלו, שבהם הוא מוכיח כושר יצירתי רב.
קבק נפטר ב-18 בנובמבר 1944 בירושלים, ונקבר ב[[הר הזיתים]].
אשתו של קבק, שרה פייגה (נפטרה ב-[[1950]]{{כ}}{{הערה|{{דבר||שרה־פייגה קבק|1950/12/19|00452}}.}}), שאותה נשא לאישה בשנת [[1911]], הייתה אחותם של [[חיים טשרנוביץ]] ("רב צעיר") ו[[שמואל טשרנוביץ]] (אביה של [[ימימה אבידר-טשרנוביץ]]).▼
▲אשתו
בשנת [[1959]] נקרא על שמו [[שמות רחובות בירושלים|רחוב בירושלים]].{{הערה|{{דבר||רחובות בירושלים ע"ש קבק וכרמון|1959/03/05|00436}}.}}
| |||