פרנסואה פנלון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q310002 |
מ ←פתיח |
||
שורה 2:
'''פרנסואה פנלון''' (ב[[צרפתית]]: '''François Fénelon''';{{כ}} [[6 באוגוסט]] [[1651]] - [[7 בינואר]] [[1715]]) היה [[תאולוג]] [[נצרות קתולית|נוצרי-קתולי]] ו[[סופר]] [[צרפת]]י חבר [[האקדמיה הצרפתית]].
פרנסואה פנלון נולד ב-[[6 באוגוסט]] [[1651]] למשפחת [[אצולה]] שהתרוששה מנכסיה, בטירת פנלון בכפר סנט מונדאן במחוז [[דורדון]] שבדרום מערב [[צרפת]]. משפחתו הועידה אותו ל[[כמורה]] והוא החל ללמוד בעיר קאהור (כיום בחבל דרום ה[[פירנאים]]) ולאחר מכן למד אצל ה[[ישועים]] ב[[פריז]]. החל מ-[[1668]] נשא דרשות וזכה בהצלחה כפרח כמורה. ב-1678 נתמנה על ידי ה[[ארכיבישוף]] של פריז למנהל "המוסד לקתוליות חדשות" שהוקדש ל"[[חינוך מחדש]]" של נערות
ב-1695 נתמנה לארכיבישוף של העיר קמברה (כיום בחבל צפון פה דה קאלה), אך חיבורו "פירושים על דברי הקדושים באשר לחיים הפנימיים" (משנת [[1697]]) גונה על ידי האפיפיור בהשפעת ז'אק-בנין בוסואה שהפך למתנגדו הגדול של פנלון בחצר המלכות. פנלון נאלץ לחזור בו ולהודות בטעותו. ב-1699 השלים את חיבור יצירתו "הרפתקאותיו של טלמאכוס". ב[[רומן היסטורי]] זה שנכתב עבור תלמידו המלכותי הדוכס מבורבון, הוא מוביל את טלמאכוס, בנו של [[אודיסאוס]] גיבור [[המיתולוגיה היוונית]], דרך מדינות שונות של העולם העתיק שבגלל עצות רעות שניתנו למנהיגיהן גררו את ארצותיהם למלחמות שגרמו להתרוששותן. בעיות אלה באו על תיקונן, בהתאם לרומן, הודות לעצותיו של חכם שוחר שלום שהמליץ על הימנעות מייצור דברי מותרות והביא לפיתוח ה[[חקלאות]] ולפריחה כלכלית. כמובן שהיה בכך משום רמז למצבה של צרפת בתקופתו של המלך לואי הארבעה עשר.
| |||