הקטאיוס ממילטוס – הבדלי גרסאות

'''הקטיוס ממילטוס''' (Hecataeus, ביוונית - Ἑκαταῖος) חי ב{{ה|מאה ה-6 לפנה"ס}}, ככל הנראה בין השנים 550-476, ב[[פוליס]] [[מילטוס]] שב[[איוניה]] (Ionia), [[אסיה הקטנה]] (אזור [[איזמיר]] של היום). מכונה 'אבי ה[[גיאוגרפיהגאוגרפיה]]', היסטוריון ([[לוגוגרף]]), [[גנאולוגגנאלוג]], ו[[מיתוגרף]].

הצהרתו לשאיפה לכתיבת האמת בפתיחת ספרו 'גנאולוגיותגנאלוגיות', שהיא הראשונה מסוגה הידועה לנו, מעמידה את הקטאיוס, לדעת כמה חוקרים, כראשון ההיסטוריונים היוונים:

"אני כותב דברים הנראים בעייני דברי אמת. שכן אגדותיהם של היוונים הן, לדעתי, רבות ומגוחכות"

אחרים רואים במקצועות בהם עסק כגובלים ב[[היסטוריוגרפיה]] או תומכים בה, כמו [[גניאולוגיה]], [[אתנולוגיה]], וגיאוגרפיהוגאוגרפיה.

לא רבות ידוע על חייו של הקטאיוס. שם אביו היה [[הגסאנדרוס]] ומשפחתו נחשבה מיוחסת ואמידה. העיר בה גדל, מילטוס, נחשבה למרכז מסחרי ותרבותי משגשג, בעיקר במאות ה-7 עד ה-5 לפנה"ס. בעיר זו צמחה גם [[האסכולה המילטית]] – הנחשבת לראשית ה[[פילוסופיה]] המערבית. ניתן לשער שבחברה זו התחנך הקטאיוס למדע ולתרבות.

בביקורו ב[[תבאי]] שבמצרים, לפי הרודוטוס, סיפר הקטאיוס לכוהני המקדש על שושלת משפחתו המפוארת שמקורה באל, 16 דורות לפניו. בתגובה הראו לו המצרים 345 פסלים של שושלת כוהנים אחת ששרתה במקדש, בהם אף לא אל אחד. [[אילן היוחסין]] המצרי, שהיה גדול מכל קנה מידה שהכיר, ערער כנראה את בטחונוביטחונו של הקטאיוס והיווה אחד מהגורמים שהובילו לגישתו הביקורתית, לספקנותו ב[[על-טבעיות]] שבמיתולוגיה (אם כי לא בהקצנה עד כדי מרידה) ולשאיפה ל[[רציונאליזםרציונליזם]].

ביטויים לרציונאליזםלרציונליזם שאפיין וייחד אותו ממרבית הכותבים בני זמנו, ניתן לראות בניסיונותיו לכתיבת גנאולוגיותגנאלוגיות ועלילות מיתולוגיות בצורה המתיישבת עם ההגיון, כדוגמת סיפור לחימתו של [[הרקלס]] ב[[מפלצת מהאדס]], או טענה שמוצאו של הרקלס אינו מ[[זאוס]], אלא משני בני-תמותה. ביטוי נוסף זה הוא טענתו שמייבא [[הכתב הפיניקי]] ליוון אינו אחד מגיבורי [[המיתולוגיה]], כי שרבים גרסו בזמנו, אלא אדם בשם [[דנאוס]].

הקטיוס הוא היחיד שהתנגד לפריצת [[המרד האיוני]] בשלטון הפרסי מבין חברי המועצה שהוקמה לדון בנושא, בהנהגת [[אריסטגורס]], [[עריץ|טיראן]] איוניה. הוא טען שהמרד חסר סיכויי הצלחה, לאור עוצמתה של האימפריה הפרסית, אותה הכיר היטב. עמיתיו לא השתכנעו וב[[שנת 495 לפנה"ס]] פרץ המרד בשיתוף מספר ערים יווניות (ביניהן [[אתונה]]), הביא לפלישת צבא פרס ונחשב לאירוע מכונן בפריצת [[מלחמת פרס-יוון]]. כשהבין שהוחלט למרוד, ניסה הקטאיוס להשפיע על ה[[אסטרטגיה צבאית|אסטרטגיה]] בה ינקטו והציע לרכז את המאמץ בשליטה בים, המהווה יתרון ליוונים. לשם כך הציע להגדיל את צי הספינות באמצעות הכספים שהופקדו על ידי [[קרויסוס]] מלך לידיה במקדש ארטמיס באפסוס. הצעה זו התקבלה חלקית מבחינת מיקוד המאמץ להשגת השליטה בים, אם כי יתרון אסטרטגי זה לא הספיק כדי להתגבר על העדיפות המספרית ועוצמת הצבא הפרסי. לקראת פלישה פרסית מתקרבת למילטוס נתקיימה מועצה נוספת לדיון באפשרויות הפעולה. אריסטגורס הציע את [[סרדיניה]] או [[מירקינוס]] כשני יעדים אפשריים לבריחה ולייסוד מושבה חדשה. הקטיוס התנגד לרעיון זה והציע להתבצר באי [[לרוס]] הסמוך למילטוס, עד אשר ינטשו הפרסים וניתן יהיה לשוב לעיר. המילטים דחו גם הצעה זו, מילטוס נפלה לאחר מצור והמרד דוכה. הקטאיוס נפטר כנראה בסמוך לסיום המרד.

ספריו של הקטיוס לא שרדו בשלמותם, אך קיימים כ- 370 פרגמנטים בסה"כ באוסף של הקלאסיקן והפילולוג פליקס יעקבי FGrH (אסופת הפרגמנטים של הסופרים היוונים מהעת העתיקה, שכתביהם השלמים לא שרדו). מקורם בציטוטי היסטוריונים מאוחרים יותר, כמו דיודורוס, הלניקוס והרודוטוס. נראה שהקטאיוס זכה להערכה מיוחדת מצד הרודוטוס, שכן הוא היחיד המוצג בכתביו כמקור מידע שימש את הרודוטוס בעבודותיו וכנראה היחיד שצוטט על ידיו באופן מלא. לדעת פורפיריוס (פילוסוף וחוקר ההיסטוריה היוונית מהמאה השלישית לספירה), אשר השווה בין ספריהם של הקטאיוס והרודטוס, העתיק הרודוטוס קטעים שלמים מספריו של הקטאיוס, בשינויים קלים בלבד, במיוחד אלו המוקדשים למצרים.

*גנאולוגיותגנאלוגיות (Genealogia) – נחשבת ליצירה ההיסטורית היוונית הראשונה השואפת למחקר ביקורתי ולתיאור האמת, מתוכה שרדו 35 פרגמנטים בלבד. הספר פרי עבודת איסוף מיון והשוואה של כתבים קודמים לו (הבולט שבהם הוא הומרוס), בשילוב מידע שאסף במסעותיו. היצירה כוללת אילנות יוחסין גנאלוגיים, נתונים ההיסטוריים ותיאורים פואטים, מיתולוגיים וגיאוגרפיםוגאוגרפים גם יחד, הכתובים בפרוזה- סגנון בלתי שכיח בזמנו.

*'תיאור הקפת הארץ' (או 'המסע סביב הארץ') (Periodos ges) - החיבור שהעניק להקטאיוס את התואר 'אבי הגיאוגרפיההגאוגרפיה', הכיל בעיקרו תיאורים גיאוגרפיםגאוגרפים בשילוב מאפיינים אתניים, עלילות חברות שונות ותיאורי חוויות אישיות. הספר הורכב כנראה משני חלקים – האחד הוקדש לתיאור אסיה והשני לאירופה. באחרון מצויה העדות הכתובה הראשונה להימצאות עמים בצפון אירופה במאה זו, בציון מיקומם של העמים הקלטים במזרח הרי האלפים. מפת העולם, כפי שתיארה הקטאיוס בספר זה, נחשבה למעודכנת והאמינה ביותר במילטוס בתחילת המאה ה-5 לפנה"ס. מרבית הפרגמנטים ששרדו מספר זה מקרום בתקציר ה'אתניקה' של סטפנוס מביזנטיון מהמאה ה- 6 לספירה, בו שובצו למעלה מ- 300 קטעים מספרו של הקטיוס.