רובי שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
דף השיחה
שורה 4:
שפירא נולד ב[[קריית חיים]], לאב שהיה גזבר וחבר הנהלה בקבוצת הפועל חיפה. אחיו, יוסי, שהיה אוהד הקבוצה אף הוא, נפטר ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], עובדה שתרמה רבות להחלטתו של שפירא לתמוך במועדון, בין היתר כצעד להנצחת זכרו של אחיו ולאהבתו למועדון. בשנת [[1980]] עבר עם משפחתו ל[[ניגריה]] שבמערב [[אפריקה]], ובמהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] התעשר מניהול בתי קירור ל[[דגי מאכל]] והפך לאיש עסקים מצליח.
 
בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חזר עם משפחתו ל[[חיפה]], ובמקביל המשיך לנהל את עסקי הדגים בניגריה. בעונת {{בספורט|19921991|19931992}} החל לסייע כלכלית ובאופן אנונימי לקבוצת הפועל חיפה, שעלתה בסיום אותה העונה לליגה הראשונה. בעונת {{בספורט|1993|1994}} רכש שפירא את הקבוצה מידי [[ההסתדרות]]. הוא השקיע ברכישת שחקנים בולטים, לרבות [[ראובן עטר]], [[טל בנין]] ו[[ג'ובאני רוסו]], במטרה לזכות בתואר אליפות ראשון בתולדות המועדון. הקבוצה הגיעה לשיא הצלחתה כשזכתה בתואר האליפות בעונת {{בספורט|1998|1999}} בהדרכת המאמן [[אלי גוטמן]].
 
בתחילת עונת {{בספורט|1999|2000}} החל שפירא לרכוש שחקנים לחיזוק הקבוצה לקראת התמודדותה במוקדמות [[ליגת האלופות]]. בקיץ 2001 פורסם כי שפירא החליט להפחית את השקעתו במועדון בצורה משמעותית. תקציב המועדון צומצם, עסקאות רכש שהיו מתוכננות בוטלו והשחקנים המובילים שוחררו. עם הזמן התברר כי מצבו הכלכלי של שפירא הדרדר וכי הוא נתון בחובות ועסקיו על סף פשיטת רגל. נכסי המועדון ובהם כרטיסי השחקן של כמה מהשחקנים הבולטים בקבוצה שועבדו לחברת דיג [[הולנד]]ית לה היה חייב שפירא כספים. התקשורת המקומית בחיפה לא ראתה בעין יפה את ההשקעה ההולכת ופוחתת בקבוצה וביקרה אותו בחריפות באמצעי התקשורת השונים. ב-[[14 בדצמבר]] [[2001]], התאבד שפירא ביריה מרובהו האישי בביתו שבניגריה.