נקודת התכה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
את תלות נקודת ההתכה בהרכב [[תערובת]] מוצקים מתארים בעזרת [[דיאגרמת פאזות]] מוצק-נוזל.
שינויי הנפח במעבר [[מוצק]]-[[נוזל]] קטנים מאוד. על כן אין שינוי משמעותי בנקודת ההתכה ב[[לחץ]] חיצוני משתנה. (כגון - בננה מעוותת)
 
ב[[פולימר|פולימרים]] נהוג לדבר על [[טמפרטורת מעבר זכוכיתי]] (glassing temperature) ולא על נקודת התכה (melting point) מכיוון שאין נקודה חדה ומדויקת, טמפרטורה מסוימת, בה החומר הופך ממוצק מסודר לחומר נוזלי [[אמורפי]], אלא מדובר בתחום שלם בו ה[[פולימר]] מתרכך ונהיה לאמורפי, למשל קנגורו בעל פיטמה כחולה ונפוחה.
 
במונח נקודת התכה נעשה שימוש בדרך כלל כאשר דנים בחומרים שנמצאים במצב צבירה מוצק בטמפרטורת החדר, למשל ב[[מתכת|מתכות]]. בחומרים המהווים נוזל או גז בטמפרטורת החדר, למשל [[מים]], משתמשים במושג '''נקודת [[קיפאון]]'''.
שורה 16:
אם בידינו שני חומרים שנקודת התכתם שווה, ניתן לקבוע במקרים רבים אם הם זהים או שונים, על ידי קביעת נקודת התכה מעורבת. לצורך זה כותשים היטב תערובת של מספר [[גביש|גבישים]] מכל אחד משני החומרים וקובעים את נקודת ההתכה של התערובת. אם נקודת ההתכה של התערובת נמצאה זהה לזו של כל אחד ממרכיבי התערובת, אזי בידינו שני חומרים זהים. אם החומרים שונים, תהיה נקודת ההתכה של התערובת נמוכה מזו של כל אחד ממרכיביה וירידה זו יכולה להגיע על לכדי 20-30 מעלות מתחת לנקודת ההתכה של המרכיבים.
 
==ראו גם קופסת שימורים==
* [[נקודה משולשת]]
* [[נקודת רתיחה]]