דיליז'נס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה*
שורה 8:
הדילז'נסים היו שייכים לבעלים פרטיים, וה[[עגלון|עגלונים]] היו לרוב [[שכיר]]ים, אם כי לעתים היה העגלון גם בעל העגלה. הרישיון להפעלת הדיליז'נסים הוענק מטעם השלטון לאנשים פרטיים בערים ולוועדי ה[[מושבות הברון|מושבות]] במושבות הברון, שקבעו מצדם תקנונים להפעלת הדיליז'נס. בעלי הרישיון שילמו מס מיוחד עבור זכות זו ויכלו להפעיל [[קבלן משנה|קבלני משנה]] ועגלונים שכירים.
 
הדיליז'נסים קישרו את [[ירושלים]] עם [[יפו]], [[חברון]] ו[[שכם]], את מושבות יהודה עם יפו ואת חיפה עם [[עכו]] ו[[נצרת]] ושימשו גם לתחבורה עירונית ופרברית באזור [[חיפה]] והצפון<ref>{{הערה|[http://www.egged.co.il/main.asp?lngCategoryID=3303 ראשית התחבורה הציבורית באזור קריית אתא]</ref>}}. תחנות הדיליז'נס העיקריות היו מחוץ ל[[שער יפו]] בירושלים, ב[[חאן מנולי]] (לא הרחק מ[[כיכר השעון]]) ביפו וב[[כיכר חמרה]] ("סאחאת אל חנאטיר" (כיכר העגלות), כיכר פריז) בחיפה.
 
לרוב היו קווים מסודרים בעלי שעות יציאה ידועות מראש, זכות הנסיעה הייתה על ידי רכישת כרטיס או רישום מראש במשרד ובשיטת "כל הקודם - זוכה". למרות שעת היציאה הנקובה, לא היה הדיליז'נס יוצא עד שלא התמלאו כל המקומות.