הבדלים בין גרסאות בדף "מחנה פליטים פלסטינים"

מ
הסבת תג ref לתבנית:הערה*
מ (תיקון פירושונים: מלחמת לבנון -> מלחמת לבנון הראשונה)
מ (הסבת תג ref לתבנית:הערה*)
*מחנה סופ: המחנה משתרע על-פני 500 דונם וממוקם ליד החורבות הרומיות המפורסמות של [[ג'רש]], 50 ק"מ צפונית לרבת-עמון. באוקטובר 1967 ננטש המחנה בשל תנאי מזג האוויר הקשים, והתושבים שוכנו באוהלים בבקעת הירדן. בעקבות הסלמה של פעילויות צבאיות בבקעת הירדן ב-1968 הוחזרו הפליטים חזרה לסופ.
*מחנה ג'רש: ידוע גם בכינוי מקומי "מחנה עזה", שהוקם עבור 11,500 פליטים שיצאו מרצועת עזה. המחנה משתרע על שטח של 750 דונם וממוקם כ-5 ק"מ מהחורבות הרומיות המפורסמות של ג'רש. מ-1967 דואגת הסוכנות למתקני מזון, לשיפור איכות הסביבה, לשרותי בריאות, לחינוך ולתברואה. הוחלפו 1,500 אוהלים במקלטים טרומים עמידים בין השנים 1968–1971 ונבנו עוד כ-2,000 מקלטים בתמיכה ובסיוע המזרח הקרוב.
*מחנה אל-טאלביה: הוקם ב-1968 עבור 5,000 פליטים. בניגוד למחנות אחרים בירדן, תושבי אל-טאלביה הם בעיקר עקורים. המחנה הוקם על שטח של 130 דונם כ-35 ק"מ דרומית לרבת-עמון. האוהלים נתרמו על ידי [[איראן]] וחברת סאן. מאוחר יותר הוחלפו האוהלים במקלטי בטון.‏‏<ref>{{הערה|[http://www.un.org/unrwa/refugees/jordan.html אתר אונר"א]‏</ref>}}
*מחנה אל-חצן: המחנה ידוע גם בכינוי מקומי כמחנה "עזמי אל-מופתי", הוקם בשנת 1968 עבור 12,500 פליטים. הוא ממוקם 80 ק"מ צפונית לרבת-עמון. בתחילה גרו הפליטים באוהלים על שטח של 774 דונם. את האוהלים החליפו במקלטים טרומיים בשנים 1969–1971 במימון תרומות מגרמניה ומתוכנית לפיתוח ירדן המערבית.
 
מחנה הפליטים היחיד בתחומה המוניציפלי של העיר [[ירושלים]] הוא [[מחנה פליטים שועפאט]], הממוקם בצפון-מזרח ירושלים. המחנה הוקם בשנים [[1965]]–[[1966]], עת שלטה ירדן על [[מזרח ירושלים]] ו[[הגדה המערבית]], במטרה לפנות אליו את תושבי מחנה הפליטים אל-מועסכר ששכן ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה של ירושלים]], בתחומי [[הרובע היהודי]] הנטוש. המחנה הוקם על קרקע שהוקצתה לארגון [[אונר"א]] על ידי שלטונות ירדן והיה המחנה האחרון שהוקם עבור הפליטים ממלחמת העצמאות. זמן קצר לאחר הקמתו פרצה [[מלחמת ששת הימים]], שבעקבותיה אוכלס המחנה בפליטים נוספים ממלחמה זו. שינוי גבולותיה המוניציפליים של ירושלים לאחר המלחמה כלל את מחנה הפליטים בשטחה המוניציפלי של העיר, והקנה זכות תושבות ישראלית לאוכלוסייתו.
 
הערכות שונות קיימות על מספר תושביו, החל מ-8,000 (לפי [[עיריית ירושלים]]‏‏<ref>{{הערה|‏[http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/picture/atarim/site_form_atar.asp?site_id=10471&pic_cat=1&icon_cat=5&york_cat=8 שועפט באתר עיריית ירושלים]‏</ref>}}), ועד 20,000 (לפי עמותת [[עיר עמים]]‏‏{{הערה|שם=עיר עמים|‏פרופיל שכונה ירושלמית: מחנה הפליטים שועפאט - סקירה, לארה פרידמן ועו"ד דן זיידמן, לקוח מתוך Ir Amim Jerusalem Bulletin מ-28 באוגוסט 2006‏}}).
 
===הפליטים בשטחי הרשות הפלסטינית===
* במהלך [[מלחמת האזרחים הלבנונית]], ב-[[12 באוגוסט]] [[1976]], ערכו מיליציות נוצריות טבח במחנה הפליטים [[תל א-זעתר]], לאחר מצור של מספר חודשים על המחנה. בטבח נהרגו אלפי פלסטינים.
* במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] עברו אחדים ממחנות הפליטים בלבנון לשליטתה של ישראל. בין [[16 בספטמבר]] ל-[[18 בספטמבר]] [[1982]] ערכו אנשי [[הפלנגות הנוצריות]] את [[טבח סברה ושתילה]] שבו נהרגו מאות מתושבי מחנות הפליטים סברה, [[שתילה (מחנה פליטים)|שתילה]], בורג' אל-בראג'נה ושכונת אל-פאכהאני שבמערב [[ביירות]].
* במהלך [[מבצע חומת מגן]], נערך באפריל 2002 [[הקרב בג'נין 2002|קרב]] ב[[מחנה הפליטים ג'נין]], שבו נהרגו 23 חיילים ישראלים ובין 52 ל-56 פלסטינים, רובם חמושים. בישראל העריכו כי במהלך הקרב נהרסו כ־80 בתים בשטח שגודלו כעשרה [[דונם]]<ref>{{הערה|[http://www.mfa.gov.il/MFA/MFAArchive/2000_2009/2002/4/Aerial%20Photographs%20of%20Jenin אתר משרד החוץ]</ref>}}, אך ארגוני זכויות אדם טענו שישראל הרסה לחלוטין 140-170 בתים וגרמה נזק חלקי למספר רב יותר של מבנים, ושתוך הריסת הבתים נפגעו גם באזרחים לא חמושים רבים.
* במהלך [[מלחמת האזרחים בסוריה]] הפכו מיליונים מתושבי [[סוריה]] לפליטים ולעקורים, ויותר מ-130,000 נהרגו. חלק מהנפגעים הם תושבי מחנות הפליטים בסוריה. ל[[מחנה הפליטים אל-ירמוכ]], למשל, נגרם נזק רב, ובסוף 2013 נותרו בו רק כעשרים אלף תושבים.{{הערה|{{הארץ|צבי בראל|מחנה הפליטים הפלסטינים בסוריה תחת מצור; תושביו גוועים ברעב|1.2206082|2 בינואר 2014}}}}
* במהלך [[מבצע צוק איתן]] הפכו יותר מ-100,000 מתושבי [[רצועת עזה]] לעקורים. חלק מהנפגעים הם תושבי מחנות הפליטים.