תל חלף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 59:
 
===התקופה האשורית===
לאחר תקופה של חולשה בממלכה האשורית וארגון מחדש של הממלכה, יצא [[אדד-ניררי השני]] (911–891 לפנה"ס) למתקפה חוזרת כנגד הארמים במערב. הוא כבש את [[נציבין]] ואת גידרה (Gidara) {{אנ|Gidara}}, ממלכה מצפון לגוזאנה, וייסד מחדש את חוזירינה (Huzirina) {{אנ|Sultantepe}}, ששכנה ליד [[חרן]]. כתובת מתקופתו המספרת על מסעו ל[[חניגלבת|חַנִיגַלְבַּת]] בשנת 894 לפנה"ס,{{הערה|שם=מקראית|הערך "גוזן", [[אנציקלופדיה מקראית]], כרך ב - ז, עמ' 452}} מזכירה את [[עיר-מדינה|עיר המדינה]] גוזן כעיר ארמית. היא מספרת שבדרכו עבר בעיר, המלך הארמי אביסלמו בן בח'יאנו העדיף לשלם לו מס והפך עצמו לשליט מדינה וסליתוסאלית של אשור. ליתר ביטחון הוא לא פתח בפניו את שערי העיר ופגש אותו בעיר הקרובה סיכאני, שהייתה לה היסטוריה של עיר אשורית.{{הערה|[http://www.academia.edu/7615262/Novak_ANESSup42_Guzana Beteen the musku and the aramaens the early history of Guzana/Tel Halaf], עמ' 298}} בתעודה אחרת מ-882 לפנה"ס, מתקופתו של המלך האשורי [[אשורנצירפל השני]] שמלך בין השנים 883 עד 859(883–859 לפנה"ס), מצוין שאחד המלכים משושלת בח'יאנו שילם לו מס. בכתובת אחרת של אשורנצירפל השני מסופר שהוא אילץ את חילות ארץ בח'יאנו להצטרף למסע הצבאי שלו יחד עם המרכבות והפרשים. זה האזכור האחרון של השם בח'יאנו במקורות. הכתובת מציינת שתושבי הארץ העלו לו מס, לא המלך.
 
אזכור נוסף של גוזן מופיע אצל [[שלמנאסר השלישי]], שמלך בין השנים 858 עד 824(858–824 לפנה"ס), האזכור מציין את שמו של אסו הגוזני ששילם לו מס. בשנת 808 לפנה"ס יצאה [[שמוראמת|שַמוּראמַת]], אמו העוצרת של המלך האשורי [[אדד ניררי השלישי]] שמלך בין השנים 783-811(783–811 לפנה"ס), למסע נגד ממלכות בארץ חבור. כנראה שבשנה זאת הסתיימה עצמאותה של גוזן כממלכה ומעמד העיר ירד למעמד מחוז באימפריה האשורית. העיר הפכה לעיר שדה חשובה באימפריה האשורית. המושל של העיר היה זכאי להיות [[לימו]] [[אפונים]] בשנה ה-16 או ה-17 של שלטון כל מלך אשורי. הראשון היה שמשמ-נורי שזכה לזאת מעצם תפקידו כמושל גוזאנה. לאחריו מציינת רשימת ה[[אפונים|אפונימים]] משנת 793 את שמו של המושל אשורי בשם מנוכיאשור בגוזן. בין השנים 758-761 התמרדה גוזאנה כנגד אשור והמרד דוכא לאחר [[מצור]] של שנתיים. שמו של המושל האשורי מנוכיאשור נמצא על תעודה באתר והוא סייע לאופנהיים לזהות את האתר עם גוזן.{{הערה|שם=מקראית}} גוזאנה נשארה מקום מושבו של המושל האשורי עד נפילת האימפריה האשורית בשנת 609 לפנה"ס. גם לאחר נפילת האימפריה האשורית, הייתה לעיר חשיבות מסוימת והיא המשיכה להיות מיושבת עד שניטשה בתקופת ה[[האימפריה הפרתית|פרתית]].
 
בתקופה האשורית השתנה המבנה של העיר. האשורים שמרו על החומה של העיר התחתונה והמצודה, וכן מבנים חשובים כמו "הארמון המערבי" המשיכו להיות בשימוש. חלקה הפנימי של המצודה שונה. בצידה הדרומי והמזרחי של המצודה נבנו טרסות גדולות מ[[לבנת בוץ|לבני בוץ]]. שטחה של המצודה התרחב על חשבון העיר התחתונה. על הטרסות הדרומיות נבנו מגורים לאליטה האשורית. במבנים שהשתמרו נמצאו ממצאים עשירים. בית הקברות מתקופתו של כפרא כוסה היטב על ידי הטרסות, אבל הם שמרו על פסלי האבות של התקופה הקודמת שהיו שם. החלק המזרחי של המצודה נבחר לבניית ארמון המושל שנבנה גם הוא על טרסת לבני בוץ מסיבית. מבנה זה שנבנה במאה ה-9 לפנה"ס עבר שינוי מסיבי כנראה לאחר שנת 793 לפנה"ס. הארכאולוגים מצאו את הארכיון של ה[[אפונים]] מנו-כי-אשור (Mannu-ki-Assur), שהיה המושל בשנת 793, בתוך הריסות השלב הראשון. ייתכן וההרס נעשה בתקופת לכידת גוזאנה בשנת 758 לפנה"ס לאחר המרד שהתרחש בעיר. שלב זה היה שונה מהשלב הראשון. שלב שלישי של המבנה נבנה מאוחר יותר והיה דומה בתוכניתו לשלב השני. המבנה היה בשימוש בארמון לפחות עד התקופה הבבלית המאוחרת.