האורקל מדלפי – הבדלי גרסאות

כמו [[מקדש יווני|מקדשים יווניים]] רבים, ה[[אורקל]] ב[[דלפי]] פעל, ככל הנראה, כבר [[התקופה החשוכה|בתקופה החשוכה]] {{הערה|Moses I. Finley, The Ancient Greeks (Penguin 1987), p. 46 }} . אין עדויות מתקופה זו אך על-פי מסורות יווניות, מקובל להניח שלפני שפעילות ה[[אורקל]]האורקל הייתה קשורה לאל [[אפולו]] (מהמאה ה-8 לפני ספירת הנוצרים ואילך), היה שייך ה[[אורקל]]האורקל לאלת האדמה [[גאיה]] {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס, 1984), עמ' 230.

Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC (Cambridge: Cambridge University Press 1982), p. 306.}}. לפי האגדות היה המקדש שייך בעבר ל[[גאיה (מיתולוגיה)|גאיה]]. אפולו הרג שם את המפלצת פיתון, [[אלים כתוניים|אלוהות כתונית]], מגדת עתידות ומרפאת חולים, והשתלט בעצמו על המקדש. מאז נעשה לפטרון הנבואה ולשולט בנחשים, ומקדשו היה למרכז הנבואה. האגדה מספרת על נקיק בסלע שהיווה שער לעולמות התחתונים שעליו שמר [[הנחש פיתון]]. הנחש הוא סמל מקובל לעולמות ה[[שאול]]. [[אפולו]] הרג את הנחש וקיבל מ[[זאוס]], אביו, את הרשות להינבא בשמו {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית (ירושלים: מאגנס )1984, עמ' 230.}}. מקורות אחרים מעידים על [[אפולו]] כמי שבוחר ב[[דלפי]] בעצמו ומחליט לבנות שם את מקדשו {{הערה|Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC (Cambridge: Cambridge University Press 1982), p. 306.}}.

בתחתית ה[[מקדש]], בתוך מערה, ישבה ה[[פיתיה]]. על פי מסורות מסוימות היא ישבה מעל נקיק שמתוכו עלו גזים מן האדמה אשר סיממו אותה והשרו עליה את רוחו של האל. מסורות אחרות מייחסות את ההשראה לבשמים וקטורת שכוהני ה[[מקדש]]המקדש התקינו במקום. אנשים, לרוב מנהיגים חשובים מרחבי ה[[עולם היווני]], הגיעו לשאול את ה[[פיתיה]]הפיתיה שאלות שנועדו לעזור להם לקבל החלטות. תוכן השאלה הופקד בידי ה[[כהנים]] של ה[[מקדש]]המקדש והם אלו שניהלו את המעמד. הכהנים היו מביאים את השאלה ל[[פיתיה]]לפיתיה וזאת הייתה עונה תשובות מקוטעות וקשות להבנה. את התשובה קיבל השואל מפי הכהנים אשר פירשו את תשובת ה[[פיתיה]]הפיתיה, הכניסו אותה למשקל שירי או ניסחוה בחרוזים בניסוח תמציתי וסתום {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 230.}}(ייתכן שרוב התשובות הגיעו מהכהנים עצמם) .

המאמין היווני לא הגיע ל[[דלפי]] כמי שבא ל[[מגדת עתידות]] לשמוע מה יהיה עתידו. נוסח השאלות שהתקבלו בידי האורקל נוסחו כך שהתשובות ינועו בטווח שבין כן ולא. ברוב הפעמים, שילוב של ניסוח השאלה יחד עם הגיון בריא של הכהנים שמסביב ה[[פיתיה]] וניסוח רב-משמעי של התשובה הביא לכך שהנבואה תתגשם בין כה וכה. אך גם כאשר הנבואה כשלה, מקבל הנבואה הניח כי לא הבין כהלכה את דברי ה[[פיתיה]]הפיתיה, או שלא קיים את דבריה במדוייקבמדויק. בד בבד, יש לזכור כי הנבואה היא דברי האל [[אפולו]] ואין היווני מממהר לקרוא תיגר על [[האלים]] ולפקפק בדבריהם {{הערה| Edited by John Boardman, The Cambridge Ancient History Volume 3, Part 3: The Expansion of the Greek World, Eighth to Sixth Centuries BC, p. 309.}}.

ה[[מקדש]] היה שייך לארגון [[פאן-הלני]] אשר קיים אסיפה ומועצה, בהן היו נציגים משנים-עשר שבטים יוונים. ארגון זה נקרא [[אמפיקטיונה]] ומטרתו הייתה לפקח על ניהול ה[[מקדש]]המקדש ואוצרותיו. הכהנים, בדומה לשאר ה[[מקדש|מקדשים]]המקדשים ביוון, היו אחראים על ההיבט הניהולי של ה[[מקדש]]המקדש וויסתו את הפולחן בו. אך המאפיין הרוחני של ה[[מקדש]]המקדש ומקור סמכותו נבעו מה[[אורקל]] ומפעילותו כנותן מענה אלוהי לצרכים של אלו הפוקדים את המקדש {{הערה| משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, עמ' 231.

Moses I. Finley, The Ancient Greeks, p. 50-51.}}.

בעת העתיקה, ל[[אורקל]] ב[[דלפי]] תפקיד מדיני חשוב. כאמור, שליטים יוונים הגיעו ל[[דלפי]]לדלפי טרם יציאתם למלחמה או לפני יציאתם להתיישבות חדשה (כמו במקרים של המושבות בדרום איטליה וסיציליה).

ל[[פולחן היווני]] ככלל יש השלכות מעשיות. מרגע שה[[אורקל]] של [[דלפי]] קיבל מוניטין של סמכות אלוהית אמיתית, השפעתו התרחבה לכלל העולם היווני ולא רק לאזור הגאוגרפי והפוליטי שבו ה[[אורקל]]האורקל שכן. לאורקלים אחרים ביוון כדוגמת ה[[אורקל]]האורקל של זאוס בדודנה או [[אורקל]] אחר של [[אפולו]] בקלרוס באסיה הקטנה, הייתה גם כן השפעה על כל העולם היווני אך ל[[אורקל]]לאורקל ב[[דלפי]]בדלפי הייתה חשיבות גדולה ביותר בדומה למשחקים האולימפיים באולימפיה {{הערה| Moses I. Finley, The Ancient Greeks, p. 51 }}.