בהאא אללה – הבדלי גרסאות

'''בהאא אללה'''- (بهاء الله - "תפארת האל"; נולד בשם "'''מירזא חוסיין''' <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hasan Balyuzi|שם = Bahá'u'lláh, King of Glory|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 2000|עמ = 11|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}}'''עלי נורי'''"; 12 בנובמבר 1817 - 29 במאי 1892), מייסדה של הדת הבהאית. בין [[ספרות בהאית|כתביו]] המפורסמים: '''הספר הקדוש ביותר''' (בערבית: الكتاب الاقدس, "[[אל-כתאב אל-אקדס]]"), '''ספר הוודאות''' (או "ספר השכנוע", בערבית: كتاب الإيقان, [[כתאב-י איקאן]]) ו[[המילים הנסתרות]] (בערבית: الکلمات المكنونة, "אל-כלימאת אל-מכנונה"; בפרסית: کلمات‎ مكنونه, "כלימאת-י מכנונה"). 

בהאא אללה נולד ב -12 בנובמבר 1817, בטהרן, בירת פרס, היום איראן,<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = J. E. Esslemont|שם = Bahá'u'lláh and the New Era: An Introduction to the Bahá'í Faith|מו"ל = Baha'i Pub|שנת הוצאה = 2006|עמ = 6|מקום הוצאה = Illinois}}</ref>}} לאמו, חדיג'ה ח'אנם, ואביו, מירזא בוזורג. אביו, שימש כוזיר לאמאם וירדי מיזרא, בנו של פתח עלי שאה קאג'אר ולימים מונה למושל ברוג'רד ולרסתאן שבמערב איראן,  מינוי שהופסק לאחר עלייתו לשלטון של הוזיר חג'י מירזא אקאסי.{{הערה|<ref name{{הערה|שם=":0">|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www-personal.umich.edu/~jrcole/bahabio.htm|כותרת = A Brief Biography of Baha'u'llah|אתר = |תאריך = }}</ref>}}}} במהלך חייו, נישא בהאא אללה לשלוש נשים בו-זמנית.{{הערה|<ref name{{הערה|שם=":1">|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 16|מקום הוצאה = Cambridge}}</ref>}}}} אשתו הראשונה,  אסיה ח'אנם, לה נישא בטהרן, בהיותו מוסלמי, בשנת 1835, כאשר היה בן 18 והיא בת 15.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Adib Taherzadeh|שם = , The Revelation of Bahá'u'lláh, Volume 1: Baghdad 1853-63|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 1976|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}}  נישואיו השניים היו לבת דודתו האלמנה, פאטימה ח'אנם, בשנת 1849. הנישואים הללו היו כאשר בהאא אללה ושתי נשותיו היו תחת הדת הבאבית ואינם מוסלמים.<ref name=":1" />נישואיו בפעם השלישית היו לגוואר ח'אנם.<ref name=":0" /> לבהאא אללה היו ארבעה-עשר ילדים, ארבע בנות ועשרה בנים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Cole Juan|שם = Encyclopædia Iranica|מו"ל = Bibliotheca Persica Press|שנת הוצאה = 1989|פרק = "Baha'-allah"}}</ref>}} הבהאים מחשיבים את אסיה ח'אנם וילדיה- מירזא מהדי, בהיה ח'אנם  ועבדול בהאא למשפחה הבהאית הקדושה. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Adib Taherzadeh|שם = The Child of the Covenant|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 2000|עמ = 22|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}}

בהאא אללה שמע על הבאב לראשונה בהיותו בן 27, כאשר מוסא חוסיין, איש דת פרסי, נשלח על ידי הבאב ובישר לו את בשורתו של הבאב.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hasan Balyuzi|שם = Bahá'u'lláh, King of Glory|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 2000|עמ = 35-37|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}} בהאא אללה קיבלו את הבשורה, הפך לבאב ועזר בהפצת התנועה החדשה בייחוד באזור מגוריו נור. ב-1848, כאשר החלה אלימות בין הבאבים וממשלת קאג'אר, ניסה בהאא אללה להגיע לבאבים הנצורים בשיח' טברסי אך הוא נעצר ונכלא טרם הגיע ליעד. בהאא אללה הוכנס לכלא ועבר עינויים נפשיים.  במהלך מאסרו, זכה להתגלות של בתולת השמיים, דרכה קיבל מסר מהאל להיותו נביא וכי הוא ההתגלות האלוהית החדשה, אך באותו שלב שומר את הידיעה לעצמו.{{הערה|<ref name{{הערה|שם=":2">|{{צ-ספר|מחבר = Manfred Hutter|שם = Encyclopedia of Religion 2|מו"ל = Macmillan Reference USA|שנת הוצאה = 2005|פרק = "Bahā'īs"|עמ = 737-740|מקום הוצאה = Detroit|מהדורה = 2nd}}</ref>}}}}  עד 1850, הבאבים  נטבחו במחוזותיהם עקב הפצת תורתם וטענתם להיות האנשים המשקפים את תכונות האלוהים במטרה לקדם את המוסר והתרבות האנושי.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = W.S Hatcher, Martin, J.D|שם = The Bahá'í Faith: The Emerging Global Religion|מו"ל = Harper & Row|שנת הוצאה = 1998|מקום הוצאה = San Francisco|עמ = 118}}</ref>}} הבאב מינה את מירזא יחיא, אחיו למחצה של בהאא אללה, למנהיג תחתיו. מירזא בחר להסתתר מהשלטונות בעקבות ניסיון התנקשות הכושל בשאה הפרסי אשר תוכנן על ידי קבוצת באבים מטהרן כתגובה להוצאתו להורג של הבאב בשנת 1850. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 14-15|מקום הוצאה = Cambridge}}</ref>}}

לאחר ניסיון ההתנקשות בשאה הפרסי, בהאא אללה מגורש לבדגאד והדבר מוביל את מירזא יחיא להצטרף אליו. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 16|מקום הוצאה = Cambridge}}</ref>}} במקביל, החלה בבגדאד תנועת הבאבים לגדול ובגדאד הפכה למרכז התנועה החדש. אולם, מנהיגותו של מירזא יחיא הייתה שנויה במחלוקת, הוא בילה את זמנו בבגדאד במסתור ואף מספר פעמים הכחיש את אמונתו בבאב בפומבי. כך, הצליח לגרום לניכורו ממאמינים רבים.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = MacEoin Dennis|שם = Encyclopædia Iranica|מו"ל = Bibliotheca Persica Press|שנת הוצאה = 1989|פרק = "Azali Babism"}}</ref>}} יש לציין, כי הכחשתו הדתית של מירזא יחיא הייתה דבר מקובל באותה העת כאחד משלושת היסודות באסלאם השיעי - התקיה (בערבית: '''تقیة'''). התקיה היא העמדת פנים דתית, בה מותר למוסלמי להתחזות ולהטעות את האויב זאת בעקבות מצב של סיכון או רדיפה על רקע דתי.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = Stewart Devin|שם = Islam in Spain after the Reconquista|כתב עת = Teaching Materials|מו"ל = New York University}}</ref>}} באותה העת, החל בהאא אללה להיות אחראי על האדמיניסטרציה של ענייני הבאב. בניגוד למירזא יחיא, בהאא אללה חשף עצמו בפומבי והפך למנהיג דתי המגייס מספר רב של מאמינים, דבר שהוביל את מירזא יחיא לנסות להכפיש את בהאא אללה. בעקבות המתחים הללו, החליט בהאא אללה לעזוב את העיר ולפרוש לחיי בדידות.{{הערה|<ref name{{הערה|שם=":3">|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 17|מקום הוצאה = cambridge}}</ref>}}}} בשנת 1857, בעודו בבגדאד, כותב בהאא אללה את ספרו "מילים נעלמות", אשר חלקו נכתב בשפה הערבית וחלקו בפרסית. הספר, כתוב כאוסף של אמרות קצרות- 71 בערבית ו-82 בפרסית, מתאר בתמציתיות את המהות הבסיסית של אמת רוחנית. בנו של בהאא אללה, עבדול בהאא, המליץ למאמינים לקרוא את האמרות יומם וליל וליישמן בחיי היום יום שלהם.

במשך כשנתיים, חי בהאא אללה לבדו תחת הכינוי דרוויש מחמד-אלא-איראני Darvish) Muhammad-i-Irani), כנזיר הלבוש כדרוויש,<ref name=":3" /> בהרי כורדיסטן.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hutter Manfred|שם = Encyclopedia of Religion 2|מו"ל = Macmillan Reference USA|שנת הוצאה = 2005|פרק = Bahā'īs|מהדורה = 2nd|עמ = 737-740}}</ref>}} בהאא אללה החל באותה העת לכתוב ספרים שונים,<ref name=":2" /> ובמקביל החלו מדריכים צופים להבחין בכתביו. אורחים החלו לבקרו, למדו מתבונתו ואף מנהיגים החלו לתור אחר עצותיו. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hasan Balyuzi|שם = Bahá'u'lláh, King of Glory|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 2000|מקום הוצאה = oxford|עמ = 118}}</ref>}}

בהאא אללה הוכר בקרב המאמינים והרשויות הממשלתיות כמנהיג הבאבים הראשי, הוא זכה באהדתם של פקידי הממשל ואנשי דת סונים, ומספר המצטרפים לתנועה עלה.<ref name=":3" /> השפעתו של בהאא אללה בבגדאד עלתה ותחיית הקהילה הבאבית משכה את תשומת לבם של אויביו בקרב אנשי הדת והשלטון הפרסי.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Britannica|שם = Britannica Book of the Year|מו"ל = Encyclopaedia Britannica|שנת הוצאה = 1988|פרק = The Bahá'í Faith|מקום הוצאה = chicago}}</ref>}} הממשלה הפרסית דרשה מהממשל העות'מאני להסגיר את בהאא אללה לפרס, אך העות'מאנים סירבו ובחרו להעביר את בהאא אללה לקונסטנטינופול.<ref name=":3" />

באפריל 1863, בהאא אללה וקהילתו עוזבים את בגדאד ונכנסים לגני רצ'ואן הסמוכים לבגדאד לעשרה ימים לפני צאתו לקונסטנטינופול.{{הערה|<ref name{{הערה|שם=":4">|{{צ-ספר|מחבר = Peter Smith|שם = , "Ridvan". A concise encyclopedia of the Bahá'í Faith|מו"ל = Oneworld Publications|שנת הוצאה = 2000|מקום הוצאה = oxford|עמ = 296-297}}</ref>}}}} בהאא אללה מתגלה אל מאמיניו בהתגלות אלוהית חדשה ומכריז על עצמו כשליחו של אלוהים.<ref name=":2" />

ההצהרה בגן הייתה תחילתה של תקופה חדשה בקהילה הבאבית שהובילה להופעתה של הדת הבהאית כתנועה ייחודית הנפרדת מהבאביזם. בהאא אללה טען שהוא לא רק נביא, אלא התגלמות האל, וביטל רבים מעיקרי אמונתו של הבאב וייסד תחתם דת חדשה, בעלת אופי אוניברסלי ופציפיסטי יותר.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = , An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 23|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}} הבהאים מייחסים משמעות רבה לתקופה זו וחוגגים במשך שנים עשר ימים את התקופה בה בילה בהאא אללה בגן וגילה את מעמדו כחג רצ'ואן.<ref name=":4" />

בהאא אללה עבר מבגדד לקונסטנטינופול ב-1863, מלווה בקבוצה גדולה הכוללת בני משפחה וחסידים. במהלך הנסיעה, התקבל בהאא אללה בערים שביקר בכבוד, וכאשר הגיע לקונסטנטינופול אף קיבל יחס של אורח הממשלה, זאת למרות סירובו לעבוד עם השלטונות העות'מאניים. לאחר שלושה חודשים וחצי בקונסטנטינופול, הוא נצטווה, מסיבה שאינה ברורה, לצאת לאדירנה.<ref name=":4" /> בהאא אללה נשאר באדירנה כארבע שנים וחצי, והיה המנהיג של קהילת הבאבים החדשה שהוקמה שם.<ref name=":4" /> עליונותו של בהאא אללה בקהילת הבאבים ובעיר הובילו להפרדה סופית בין בהאא אללה ומירזה יחיא, דבר שהוביל לניסיונותיו של האחרון להתנקש בבהאא אללה ואף להרעילו. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Peter Smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 24|מקום הוצאה = Cambridge}}</ref>}}

במהלך שהותו באדירנה, כתב בהאא אללה יצירות רבות, אחד הנושאים העיקריים היה הוראתו לכמה מחסידיו להפיץ את בשורתו לבאבים באיראן ובעיראק שלא שמעו על דבריו, ובקשתו מקהילת הבהאים שיהיו מאוחדים. בנוסף, שלח בהאא אללה אגרות לשליטי ומלכי תקופתו בהן הוא מדגיש את סמכותו כשליח האל, ומפציר בהם לוותר על הרכוש החומרי שלהם ולעבוד יחדיו במטרה ליישב סכסוכים ולשלוט בנתיניהם מתוך צדק וחמלה.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 24-25|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}}

את שנותיו האחרונות (1879–1892), למרות היותו באופן רשמי אסיר של האימפריה העות'מאנית, בילה בהאא אללה באחוזת בהג'י מחוץ לעכו. במהלך שנותיו בעכו ובאחוזת בהג'י, ניהל עבדול בהאא, בנו הבכור, את העבודה הארגונית. כך, יכול היה בהאא אללה להקדיש את זמנו לכתיבה, בין היתר, לכינוס חוקי הדת בספר שנקרא "הספר הקדוש". הספר, שהינו ספר הקודש המרכזי של הדת הבהאית, מנסח את חוקיה העיקריים של הדת ודן בהקמת מוסדות הדת, מנהגים דתיים, המעמד האישי, החוק הפלילי, שאלות חברתיות ואתיות ונבואות.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Peter Smith|שם = "law". A concise encyclopedia of the Bahá'í Faith|מו"ל = Oneworld Publications|שנת הוצאה = 2000|עמ = 223-225}}</ref>}} בנוסף, המשיך בהאא אללה בכתיבת מכתבים המפרטים את חזונו לעולם מאוחד וחיבור תפילות. <ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = peter smith|שם = An Introduction to the Baha'i Faith|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 2008|עמ = 27-28}}</ref>}}

במאי 1892, נתקף בהא-אללה בחום גבוה שעלה בהתמדה לאורך הימים הבאים, דבר שלבסוף הביא למותו ב -29 במאי 1892. הוא נקבר בקבר הקדוש הממוקם בסמוך לאחוזת בהג'י.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Hasan Balyuzi|שם = Bahá'u'lláh, King of Glory|מו"ל = George Ronald|שנת הוצאה = 2000|עמ = 328|מקום הוצאה = oxford}}</ref>}}