שבט זבולון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (5)*
שורה 48:
ממקורות שונים ניתן להבין שנחלת זבולון הייתה באזור [[הגליל התחתון]].{{הערה|1=הבנה זו הציע [[יהוסף שווארץ]] בספרו '''תבואת הארץ''', על פי מסורת ארוכת שנים מימי המשנה והתלמוד ועד ימיו בסוף [[המאה ה-19]]. בנוסף למסורות, לשמות היישובים ולעדויות הנוסעים לאורך הדורות, הספר גם מתעד פרשנות ארוכת שנים לגבי הפסוקים, כרבי [[אברהם אבן עזרא]] וה[[רמב"ן]] ב[[ימי הביניים]], אשר סברו שהנחלה גבלה הן בים התיכון והן בימת כנרת, ו[[הגאון מווילנא]] במאה ה-18 אשר התמודד עם הקושי הגאוגרפי והציע שמדובר בשבט דייגים שעיקר שטח היה בהרי הגליל לאורך הנחלים המובילים לים הכנרת, ולו רצועה דקה בלבד (אולי לאורך נחל הקישון) אל הים התיכון. }} לפי הכתובים, נחלת זבולון גבלה בדרומה בנחלת [[שבט יששכר]] ובחצי ה[[שבט מנשה|מנשה]], בצפונה בנחלת [[שבט נפתלי]] ו[[שבט אשר]], במזרחה ב[[ים כנרת|כנרת]] וגבול נחלת חצי ה[[שבט מנשה|מנשה]] של [[שניים וחצי השבטים]] ובמערבה ב[[שבט אשר]] וחצי המנשה.{{הערה|1=המקורות בתנ"ך הם כאמור בברכת [[יעקב]] שבסוף ספר בראשית (ב[[פרשת ויחי]]), בברכת [[משה]] שבסוף ספר דברים ([[פרשת וזאת הברכה]]), וכן במפורט בתיאור כיבושי יהושע ([[ספר יהושע]] י"ט), ובספר שופטים נרשמו ערים בנחלת זבולון שלא נכבשו על ידי בני ישראל ([[ספר שופטים]] ל'). בנוסף לכך ישעיהו מנבא נבואת זעם בה מוזכרים הרי זבולון ונפתלי כהרים קשים למעבר אותם זכרו גולי ישראל בגלות קודמת, ואשר המעבר בהם היה קל מאוד לעומת קשיי ההולכים בגלות הבאה. "...כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן - הֵקַל: אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי. וְהָאַחֲרוֹן - הִכְבִּיד: דֶּרֶךְ הַיָּם! עֵבֶר הַיַּרְדֵּן! גְּלִיל הַגּוֹיִם!}}
 
ישנן מסורות שונות ופירושים לגבי גבולות הנחלה. לפי המסורת היהודית הנחלה כללה הן גבול קצר בחוף הכנרת (אך לא את הים עצמו), והן חוף לים התיכון, ושטחים בסביבות [[עמק יזרעאל]], למרגלות [[הר תבור|התבור]], כגון העיר [[עין חדה (אתר מקראי)|עין חדה]],<ref>{{הערה|בתלמוד הבבלי מדרש על גבול זבולון לחוף הים התיכון, ובהרי הגליל התחתון: אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם! לאחיי - נתת להם שדות וכרמים, ולי - נתת הרים וגבעות? לאחיי - נתת להם ארצות, ולי - נתת ימים ונהרות? אמר לו: כולן צריכין לך על ידי חילזון! שנאמר '...ושפוני טמוני חול' <small>([[s:דברים לג יט|דברים לג יט]])</small> תני רב יוסף: 'שפוני' – זה חילזון (חילזון התכלת, הנדרשת לעשיית מצוות ה[[ציצית]]). 'טמוני' – זו טרית. 'חול' – זו זכוכית לבנה... <small>([[s:מגילה ו א|מגילה ו.]])</small>
 
</ref>}} אך ישנם חוקרי מקרא הנוטים לראות את נחלת זבולון קרוב לכנרת, ללא חוף כלל (כפי שמשתקף מהמפה).{{הערה|1=מאמר "רימון והגבול בין נחלת זבולון ונפתלי, קתדרה, חוברת 101 יד בן צבי. "על נחלת זבולון", [[זאב ח' ארליך]], '''מחקרי יהודה ושמרון''', ירושלים: [[הוצאת ראובן מס]], 1991.}}
 
לפי תרגומים קדומים ([[אונקלוס]] ו[[תרגום ירושלמי|ירושלמי]]) ובאופן מפורש ב[[הזוהר|ספר הזהר]] הכוונה בברכת יעקב לברכה עתידית, אשר בה יכבוש איים בים, בעוד שנחלתו המקורית של זבולון היא ביבשה בלבד.{{הערה|1=הזוהר (חלק ב' פרשת משפטים, סוד הפסוק "אם אחרת יקח לו") דן בכפילות ברכת יעקב, בפסוק "זבולון לחוף ימים ישכן, והוא לחוף אניות" ומפרש שמדובר בברכה עתידית, בעוד שהנחלה המקורית של זבולון מוגבלת ליבשה. כך בתרגום [[אונקלוס]] "'''הוא יכבש מחוזין בספינן'''", וב[[תרגום ירושלמי]] "'''והוא יהא שליט במחוזין ומכבש הפרכי ימא בספינתיה'''" - כלומר שזבולון ינחל את מחוזות הים שאינם קשורים לנחלתו היבשתית. }}