פרסיוס – הבדלי גרסאות

'''אולוס פרסיוס פלאקוס''' (4 בדצמבר 34 - 24 בנובמבר 62 לספירה) היה [[משורר]] ו[[סאטירה|סאטיריקן]] [[רומא העתיקה|רומאי]] ממוצא [[אטרוסקים|אטרוסקי]]. ביצירותיו הוא מפגין חוכמה [[האסכולה הסטואית|סטואית]] וביקורת קשה על הלשון הגסה של בני זמנו. יצירותיו פורסמו לאחר מותו על ידי חברו ומורו, הפילוסוף הסטואי [[לוסיוס אניאוס קורנוטוס|לוקיוס אנאוס קורנוטוס]] {{אנ|Lucius Annaeus Cornutus}} והפכו לפופולריים מאד ב[[ימי הביניים]].

על פי הביוגרפיה הכלולה בכתבי היד, פרסיוס נולד למשפחה מ[[מעמד הפרשים]] ב[[וולטרה]], שהיתה עיר אטרוסקית קטנה במחוז פיזה, ממעמד גבוה מצד שני הוריו. כשהיה בן 6 איבד אביו, ואביו החורג מת מספר שנים לאחר מכן. בגיל 12 הגיע פרסיוס לרומא, בה למד אצל רמיוס פלמון ואצל ה[[רטוריקה|רטוריקן]] ורגיניוס פלאבוס. במשך 4 השנים הבאות הוא התיידד עם לוקיוס אנאוס קורנוטוס, המשורר הלירי [[קסיוס באסוס]] {{אנ|Caesius Bassus}} והמשורר [[מרקוס אנאוס לוקאנוס]]. לוקאנוס הפך מאוחר יותר למעריץ נדיב של כל מה שפרסיוס כתב. פרסיוס גם הפך לחבר קרוב של [[תרסיאה פייטוס]] {{אנ|Thrasea Paetus}}, בעלה של קייקיניה אריה (Caecinia Arria), קרובת משפחתו של פרסיוס. במרוצת 10 השנים הבאות ערכו פרסיוס ותרסיאה פייטוס מסעות רבים יחד. מאוחר יותר הוא פגש את [[סנקה]], אולם לא התרשם מכישרונו.

בנעוריו, כתב פרסיוס [[טרגדיה]] העוסקת בפרק בהיסטוריה הרומית, ויצירה נוספת, כנראה בזמן מסע (אך לפני מסעותיו עם תרסיאה פייטוס). קריאת הסאטירות של לוקיליוס {{אנ|Lucilius}} גרמה לפרסיוס לרצות לכתוב כמוהו, והוא החל לכתוב ספר סאטירות משלו. אולם הוא כתב לעתים רחוקות ובקצב איטי. מוות שאירע טרם עת מנע ממנו להשלים את הספר. הוא תואר כבעל "אופי עדין, צניעות של נערות ויופי גופני", ונאמר עליו שחי חיי מסירות למופת שהוקדשו לאמו פולביה סיסנה, לאחותו ולדודתו. לאמו ואחותו הוא השאיר את הונו המשמעותי. קורנוטוס מנע את הפצת כל יצירותיו של פרסיוס, מלבד הסאטריות, בהן ביצע שינויים קלים לפני שהעביר אותן לבאסוס לעריכה. הדבר הוכח כהצלחה מיידית.

הערות השוליים (scholia) לסאטירות מוסיפות מעט פרטים, אולם כבדרך כלל במקורות כאלה, יש ספק רב לגבי המקור עליו הן נסמכות. הביוגרפיה עצמה, גם אם לא חפה מחשד של תוספת מאוחרת וללא ספק משובשת, היא כנראה אמינה. בכתבי היד נאמר שהיא הגיעה מפירושיו של [[ולריוס פרובוס]] {{אנ|Valerius Probus}}, ללא ספק הוצאה מלומדת של פרסיוס, כמו אלו של [[וירגיליוס]] ו[[הורטיוס]] על ידי אותו "מדקדק" מפורסם מ[[ביירות]], בן זמנו של המשורר. המקרה היחיד שבו נראה שהביוגרפיה סותרת את הסאטירות עצמן, הוא בהצהרה שלה לגבי מות אביו של פרסיוס. דקלום של נאום בנוכחותו (סאטירה 3, טור 4) רומזת לגיל מבוגר יותר מ-6 המצוין בביוגרפיה. אולם ייתכן ו"אב" משמעותו כאן "אב חורג". העובדה שהביוגרפיה והסאטירות תואמות בקרבה כל כך גדולה אינה מוכיחה את האותנטיות של הביוגרפיה. אחת הנקודות התואמות פתלתלה מדי מכדי שזייפן פיתח זאת מתוך יצירותיו של פרסיוס: הביוגרפיה מעניקה רושם של נער "תולעת ספרים", שמעולם לא רחק מביתו ומשפחתו. זוהי גם התמונה המצטיירת מהסאטירות; רבות מהדמויות שפרסיוס יוצר הן בעלות שמות זהים לאלה של דמויות אצל הורטיוס.

העניין העיקרי בעבודתו של פרסיוס נמצא בקשר שלה לסאטירה הרומית, בתוספת שלה של [[האסכולה הסטואית|סטואיות]] רומית, ובשימוש שלה בלשון הלטינית. השפעתו של הורטיוס על פרסיוס לא יכולה היתה להיות, למרות שתיקת הביוגרפיה, פחותה מזו של לוקיליוס. לא רק דמויות, אלא משפטים שלמים, מחשבות ומצבים באים הישר ממנו. הדמיון רק מדגיש את ההבדל בין הקריקטוריסט של הסטואיות לבין המטיף שלה. פרסיוס הגיע לשיא בסאטירה הרומית; על ידי רצינות ותכלית מוסרית הוא מתעלה הרבה מעל השנאה הפוליטית או הלגלוג טוב הלב של קודמיו וההתמרמרות הרטורית של [[יובנאליס]]. ממנו אנו למדים כיצד פילוסופיה זו יכולה היתה להשפיע על תודעתם של אלה שעדיין שמרו על העומק והטוהר של הכבוד הרומאי הישן. כמה מהקטעים המקבילים בעבודותיהם של פרסיוס ו[[סנקה]] דומים מאד ולא ניתן להסבירם בשימוש במקור משותף. כמו סנקה, פרסיוס מגנה את הסגנון העכשיוי ומחקה אותו. אמנם, בכמה מכשליו הגרועים ביותר, ביטוי מופרז, עודף פרטים והגזמה, הוא עולה על סנקה, בזמן שאי הבהירות, העושה את ספרו הקטן כה קשה לקריאה ולא בשל עומק של מחשבה, בקושי משתווה עם הבהירות התמציתית של מכתבי המוסר של סנקה. ניגוד מסקרן לנטייה זו מוצג על ידי שימושו החופשי במילים "עממיות". כמו לגבי [[אפלטון]], גם לגבי פרסיוס, נאמר שהוא חיקה את [[סופרון]] {{אנ|Sophron}}; המקור לכך מאוחר ([[לידוס]], Lydus, De mag. I.41) {{אנ|Lydus}}, אך לפחות ניתן לזהות בסצנה הפותחת את סאטירה 3 קירבה ליצירות כמו אדוניאזוסיי של [[תיאוקריטוס]] ושל הרודאס {{אנ|Herodas}}.

הסאטירות של פרסיוס מורכבות מ[[הקסמטר]]<nowiki/>ים {{אנ|hexameter}}, מלבד בפתיח הקצר. הסאטירה הראשונה מגנה את הטעמים הספרותיים העכשיויים כהשתקפות של הניוון של המוסר הלאומי. נושאו של מכתב 114 של סנקה דומה. תיאור המספר והמפטפטים הספרותיים אחרי הארוחה הוא טבעי וחי, אך קטע מעניין המצטט דגימות של חריזה שוטפת ואת הסגנון הכמה לאהבה מקולקל על ידי הקושי של הערכת הנושאים הנידונים וגם של חלוקת הדיאלוג. סאטירה 2 עוסקת בשאלה לגבי מה שניתן בצדק לבקש מהאלים. סאטירה 3 בחשיבות קיומה של מטרה מוגדרת בחיים. סאטירה 4 בצורך בידע אישי לאישי ציבור. סאטירה 5 בדוקטורינה הסטואית של חירות. סאטירה 6 בשימוש הראוי בכסף.