הבדלים בין גרסאות בדף "חבור"

נוספו 21 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
'''נהר חַבּוּר''' (חָבוֹר במקרא; ב[[ערבית]]: خابور) הוא ה[[יובל (נהר)|יובל]] הגדול ביותר השמאלי והאחרון של ה[[פרת]]. עיקר זרימתו של הנהר בשטח [[סוריה]]. הנהר זורם בחבל [[ג'זירה (סוריה)|ג'זירה]]. מקורו של [[נהר]] החבור באזור [[טורקיה]] אבל מקור המים העיקרי שלו הוא [[מעיין|מעינות]] [[קארסט]]ים באזור "ראס אל-עין" שעל גבול סוריה עם טורקיה. אורכו של החבור 300 [[קילומטר|ק"מ]] ושטח [[אגן ניקוז|אגן הניקוז]] הוא 13,300 קמ"ר.{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=59662167#94.5812.6.default ארנון סופר, '''המאבק על המים במזרח התיכון''', הוצאת עם עובד, 2006, עמ' 92]}} אל החבור זורמים מספר [[ואדי]]ות שזרימת המים בהם היא רק בחלק מהשנה. ביחד הם יוצרים את האזור שנקרא "משולש החבור" או "אזור החבור העליון". באזור זה כמות ה[[גשם|גשמים]] השנתית נעה בין 200 ל 400 מ"מ. כמות מועטה זו הופכת את מי החבור לכל אורך ההיסטוריה למקור מים חיוני ל[[חקלאות]] באזור. החבור זורם בשטח סוריה בכוון דרום ונשפך לפרת ליד העיר [[בוסירה]].
 
סקרים ארכאולוגים ןחפירות הראו שהאזור היה מיושב מאז [[התקופה הפלאוליתית]]. בעמק החבור נחפרו אתרים ארכאולוגים חשובים כמו [[תל חלף]], [[תל פחריה]], [[תל ברק]], [[תל ליילאן]], [[תל ברי]], [[אורקש]] ועוד. האזור נתן את השם למשפחת כלי [[חרס]] מצוירים מתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] שנמצאה באזור צפון [[מסופוטמיה]] ונקראת "משפחת כלי חבור" {{אנ|Khabur ware}}. באזור החבור התפתחה גם ממלכת [[מיתני]] שהגיעה לשיא גדולתה ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]] בין [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ועד [[המאה ה-13 לפנה"ס]].
 
אזור החבור מוזכר גם ב[[תנ"ך|מקרא]]. לאחר ש[[הושע בן אלה]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] מרד במלך אשור [[שלמנאסר החמישי ]] בשנת [[724 לפנה"ס]], עלה שלמנאסר ל[[שומרון (עיר)|שומרון]] והחריבה סופית בשנת [[722 לפנה"ס]]. שלמנאסר הגלה את תושבי ה[[שומרון]] ל[[אשור]]. הפסוק ([[מלכים ב]], יז, ו) מספר {{ציטוטון| בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי.}}