וילי הניג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: , ניסוח, עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Willi Hennig2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|וילי הניג]]
'''אמיל האנס וילי הניג''' ([[גרמנית]]: Emil Hans Willi Hennig;{{כ}} [[20 באפריל]] [[1913]] - [[5 בנובמבר]] [[1976]]) הוא [[ביולוג]] [[גרמני]] שתרם רבות ליצירה והפיתוח של ה התאוריה של ה[[קלדיסטיקה|
==ילדותו ונעוריו==
שורה 6:
==בצבא==
הניג גויס לשירות
במהלך שירותו הצבאי החל הניג בכתיבת טיוטה של ספרו החשוב ביותר, Grundzüge einer Theorie der Phylogenetischen Systematik, שפורסם ב-1950 והיה תמצית של רעיונותיו המדעיים.
==בשנות ה-50==
ב-[[1950]] נענה בחיוב לבקשה
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] וחלוקתה של ברלין ל[[ברלין המערבית]] ול[[ברלין המזרחית]], המשיך הניג לעבוד במכון [[אנטומולוגיה|האנטומולוגי]] של גרמניה, שהיה בחלקה המזרחי (הקומוניסטי) של ברלין והתגורר ב[[מערב ברלין|צידה המערבי של העיר]]. עמדתו של הניג הייתה אנטי-קומוניסטית וכבר באותה עת היוותה בעיה עבורו.
==בשנות ה-60==
לאחר הקמת [[חומת ברלין]] לא היה יכול עוד לעבוד במכון האנטומולוגי. ב[[גרמניה המערבית]] ניתנה להניג משרה זמנית כפרופסור ב{{ה|אוניברסיטה הטכנולוגית של ברלין}}. הוא דחה את ההצעות שקיבל לעבוד ב[[מחלקת החקלאות של ארצות הברית]] וכעמית מחקר ב[[אוניברסיטת הוואי]], ותחת זאת הצטרף ל{{ה|מוזיאון הלאומי לידיעת הטבע בשטוטגרט}}, שם היה אחראי על מחלקת המחקר הפילוגנטי. באפריל [[1963]] עבר ללודוגיסבורג-פפלוגפלדן במסגרת משרתו. האוסף המדעי שאסף נשמר במוזיאון עד העברת המוזיאון לשטוטגרט-ליוונטור, ב-1985.
עבודותיו עסקו באופן כמעט מוחלט בשיפור הטקסונומיה של זבובאים. במוזיאון הלאומי לידיעת הטבע בשטוטגרט פרסם הניג 29 עבודות, שהן רוב עבודותיו. חשובות ביותר היו עבודותיו שבוקרו על ידי [[הרווין לינדנר]] "קבצים על האזור ה[[פליארקטי]]" ו"ספר הכיס של הזואולוגיה". המתודולוגיה ה[[קלדיסטיקה|קלדיסטית]] מותווית בהן וגם במאמר "אנאליזה קלדיסטי או סיווג קלדיסטי? תגובה ל[[ארנסט מאייר]]" ("Cladistic analysis or cladistic classification? A reply to Ernst Mayr"), שפורסם ב-1974 ונכתב כתגובה לביקורתו של מאייר לפילוגנטיקה הסיסטמטית שהציע הניג.
| |||