יונתן יבין – הבדלי גרסאות

יבין נולד ב[[ניו יורק]] למגיש החדשות [[חיים יבין]], ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 3{{מקור}}. בהיותו בן 19 החל לכתוב בעיתונות המקומית ב[[ירושלים]], ובהמשך היה לבעל- טור [[מקומון|במקומונים]] "עיתון ירושלים" ו[[כל העיר]]. בנוסף עסק בכתבות מגזין ובסיקור ענייני תרבות. בין לבין עבד מספר שנים כ[[רעיונאי]] במשרדי פרסום ועם לקוחות פרטיים. בשנת 2005 החל כותב מאמרים פוליטיים וכתבות תרבות בעיתון [[ידיעות אחרונות]]. עם הזמן חדל לעסוק בכתבות, ומ-2009 כותב שם מאמרי דעה בלבד.{{מקור}}

בשנת [[2001]] עבר ל[[תל אביב]] והחל כותב ב"[[הארץ|מוסף הארץ]]". במקביל עסק בכתיבת [[רומן]] הביכורים שלו, "באבא ג'י". אך לפני שראה הרומן אור (עם עובד, [[2004]]), פרסם יבין ספר ילדים ושמו "הכי הייתי רוצה להיות..." ([[עם עובד]], [[2002]], נכתב בשיתוף עם נבו זיו). הספר מסביר לילדים בצורה מחורזת ומבדחת מהם מקצועות ומה היתרונות והחסרונות שיש בכל מקצוע. ספרו הבא לילדים נקרא "החתול דלעת משנה את הדעת" (עם עובד, 2004). הספר זכה להצלחה ביקורתית ומסחרית רבה,{{מקור}} ונבחר ל"מצעד הספרים" של משרד החינוך במקום השני לגיל הגן ובמקום השלישי לכיתות א' עד ג'. ‏‏{{הערה|1=‏http://www.am-oved.co.il/htmls/product.aspx?C1010=13708 החתול דלעת משנה את הדעת‏}} בנוסף, הספר תורגם ל[[ערבית]] על ידי המרכז לספרות הילד הערבי. בשנת [[2011]] נכלל "החתול דלעת משנה את הדעת" ברשימת תשעה ספרים מכל הזמנים שהרכיבו את "מדף הספרים" של [[משרד החינוך]]. הספר הופץ בלמעלה מ-50 אלף עותקים במחיר מסובסד במוסדות לימוד ברחבי [[ישראל]]. יוזמה זו זיכתה את הספר בתעודת "ספר פלטינה" מטעם התאחדות הוצאות הספרים ב[[ישראל]].

לאחר מכן יצא לאור "באבא ג'י", שזיכה אותו בביקורות מחמיאות. ‏‏{{הערה|1=‏http://www.am-oved.co.il/HTMLs/product.aspx?C1010=14014&BSP=12271 באבא ג`י‏}} אחריו פרסם את ספר הילדים "אחלה אח" (עם עובד, 2005), שעוסק בילדה שנולד לה אח קטן, והיא משכנעת את הוריה להחזיר אותו לבית החולים ולהחליף אותו בילד אחר. הספר נחשב לאחד הספרים הישראלים הבולטים בסוגת "אח חדש".{{מקור}} כשאר ספרי הילדים של יבין, גם הוא כתוב בחרוזים. הספר זיכה את מאיירו, גלעד סופר, בפרס מוזיאון ישראל לאיור. ‏‏{{הערה|1=‏http://cafe.themarker.com/view.php?t=954362# אחלה אח‏}}

הספר הבא של יבין הוא הרומן לנוער "זהבים" (עם עובד, [[2006]]), שמגוללהמגולל את קורותיו של אריאל מויאל, נער מצוקה בן 14, שנקלע לפנימייה ששמה כשמו של הספר. שם נרקמת סביבו תעלומת- מתח של גניבת מידע ממחשבים, ועל כתפיו של אריאל מוטל לפתור אותה או לשאת בתוצאות חמורות.

ספרו הבא של יבין, גם הוא לילדים, "כשאבא היה עצוב" (עם עובד, 2008), מגלה לילדים את העולם של העצב חסר ההגיון והסיבה, ואת הדרך לצאת ממנו.

בראשית [[2010]] התפרסם ספר הילדים החמישי של יבין, "בשכונה שלנו" (עם עובד). הספר מגלגלמגולל את קורותיה של חבורת ילדים שמשחקת ברחובות השכונה, ולמרות שהוא מתרחש בימינו, יש בו קריצה מודעת - הן מבחינת התוכן והן מבחינת האיורים - לילדות שנות ה-70 וה-80 בישראל.

בספטמבר [[2010]] החל יבין כותבלכתוב לאתר [["צו פיוס"]] מאמרים בנושאי מחלוקת, אם אישית ואם פוליטית. מאז נובמבר [[2010]] הוא חבר בפאנל תוכנית הלייט-נייט של [[הערוץ הראשון]], "נבחרת החלומות", שם הוא מגיש בין השאר פינה בנושא השפה העברית המתחדשת.

בסוף דצמבר 2010 ראה אור רומן הנוער השני שלו, "אנטי", שמגוללהמגולל את קורותיו של דרור "אנטי" אנטילוביץ', נער שדודו התאבד, ובעקבות כך מידרדר בלימודיו, מוצא את עצמו מסתובב ברחובות עם חבורת ראפ שגונבת מחנויות, הופך לראפר מצטיין ולומד את ערך הנאמנות לעצמו ולחבורה.