קוקני – הבדלי גרסאות

ב[[תרבות הממלכה המאוחדת|תרבות הבריטית]] מוצגים הקוקנים בהקשרים של [[עוני]], המוניות, עממיות ועליזות, ולעתים קרובות [[פשע]] או רקע מפוקפק. ייצוגים פופולריים הם מוכרת הפרחים הדלה אלייזה דוליטל מ"[[פיגמליון (מחזה)|פיגמליון]]" ו"[[גבירתי הנאווה]]". כשגילמו דמויות כאלו, שחקנים נטו שחקנים להשתמש במבטא קוקני מזויף ולקוי, mockney, שנעשה למושג בפני עצמו. במקביל, [[סר]] [[מייקל קיין]] סירב לוותר על מבטאו הלונדוני - גם אם בגרסה לא כבדה - כשהחל להופיע, והפך לסמל להיחלשות המחיצות החברתיות בבריטניה. [[ג'ייסון סטיית'ם]] הוא דוגמה נוכחית לשחקן מפורסם הדובר במבטא קוקני/מזרח לונדוני מרוכך.

האנגליתההגייה הקוקנית ניכרת במספר מאפיינים: [[דיפתונג]]ים משוטחים ל[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בודדות במקרים רבים ("time" קרי "טאם"); ה[[עיצור סדקי, חוכך, אטום]], /h/, אינו מבוטא בראש מילה (house קרי "אאוס); [[עיצור מכתשי, סותם, אטום]], /t/, מובלע תדיר ונהגה כ[[עיצור סדקי, סותם, אטום]] (Scotland קרי "סקו'לנד"); ה[[דיגרף]] th הופך ל-/f/ או /v/{{כ}} (north קרי "נורף" ו-thin כ"פין") ועוד.