הכנסייה האורתודוקסית הסרבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מ ←‏ראשית הנצרות אצל הסרבים: קישורים פנימיים
שורה 23:
[[קובץ:Срби примају Христову веру.jpg|שמאל|250px|התנצרות הסרבים, ציור מן המאה ה-19|ממוזער]]
החל מהמאה ה-6 שבטים פגנים של ה[[סלאבים]], לרבות אבות הסרבים, חדרו מצפון ל[[בלקן|חצי האי הבלקני]]. למרות שפגשו במקום אוכלוסייה שהתנצרה עוד מן המאה ה-2. תהליך התנצרות השבטים הסרבים לקח כמה מאות שנים. בהתחלה גרמו הסלאבים הדרומיים להתמוטטות הבישופויות הקדומות ביותר שהיו באזור שבין ה[[דנובה]] ל[[הים האגאי|ים האגאי]].
בשנת 732 סיפח הקיסר הביזנטי [[לאון השישי, קיסר האימפריה הביזנטית|לאון השישי]] את ה[[איליריה]] המערבית לשטח הסמכות של [[פטריארך קונסטנטינופול|הפטריארכיה היוונית של קונסטנטינופול]], בעוד שאת השיפוט הכנסייתי באזור השאיר עדיין בידי ה[[אפיפיור]] מ[[רומא]]. במקביל להשפעה הרומית בערי החוף, אחרי הקמת התימה (פרובינקיה ביזנטית) החדשה ב[[דלמטיה]] בסביבות שנת [[870]] גברה בהן גם ההשפעה היוונית. בשנים [[870]]-[[860]] [[קיריל]]קירילוס ו[[מתודיוסומתודיוס]] מ[[תסלוניקי]] פעלו כמיסיונרים במורביה הגדולה ואחר כך בפאנוניה. מתודיוס הפך לארכיבישוף של פנוניה כשמושבו ב[[סירמיום]], בימינו [[סרמסקה מיטרוביצה]]. מקורות שונים מלמדים כי תחת חסותו הכנסייתית נכנסו גם שבטים סרבים. חניכיהם של קיריל ומתודיוס הטיפו בשפה סלבית בבולגריה, ב[[מקדוניה]] של ימינו, באזור [[אוחריד]], שנכלל באותה תקופה בבולגריה ובאזורים הסרבים ובחוף האדריאטי.
 
התנצרותם של הסרבים הושלמה בימי הנסיך [[מוטימיר]] ([[891]]-כ-[[850]]) ויורשו [[פטר גויניקוביץ']] ([[917]]-[[892]]) נשא כבר שם נוצרי. באותה תקופה סוגיית הסמכות השיפוטית הככנסיית לא עמדה בכלל בשאלה: בשנת [[873]] הורה האפיפיור [[יוחנן השמיני]] למוטימיר להכיר במתודיוס כבישוף של סירמיום ופנוניה. אחר כך עקב התפשטות האימפריה הבולגרית בימי הצאר [[סימאון הראשון, מלך בולגריה]] ארצות הסרבים הוכנסו לשטח השיפוט של הכנסייה הבולגרית. אחרי נפילת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]] בהתחלת המאה ה-11, הסרבים היו כפופים מבחינה דתית לבישופות הבולגרית [[אוחריד]].