מגדל שמש – הבדלי גרסאות

ניצול אנרגיית שמש כאמצעי להפקת אנרגיה תרמית הוא שימוש נפוץ במדינת ישראל כבר שנים רבות: דודי שמש משמשים כתחליף לחימום באמצעות חשמל או גז. הטכנולוגיה התרמו סולארית פותחה בישראל עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת על ידי חברת "[[ברייטסורס אנרג'י|לוז]]" הישראלית, ויושמה לראשונה במדינת [[קליפורניה]] שבארצותשב[[ארצות הברית]]. טכנולוגיה זו עושה שימוש רק בקרינה הישירה של השמש אשר קרויה-DNI.

אנרגיית השמש היא [[אנרגיה מתחדשת]] המצויה בשפע. כל תחנות הכוח התרמיות הקיימות היום בין אם הן מבוססות על דלק או על אנרגיית השמש פועלות בצורה דומה:

האנרגיה מושקעת בחימום קיטור או אוויר לטמפרטורה של מאות מעלות צלזיוס. האוויר או הקיטור המחומם שואף להתפשט במרחב, וכוח ההתפשטות מנוצל לדחיפת כפות הטורבינה. הטורבינה בתורה מסובבת מחולל, שממיר אנרגיה מכנית לאנרגיה חשמלית. מדד ניצולת האנרגיה בתהליך, הקרוי יעילות ההמרה, הוא היחס בין כמות האנרגיה שהושקעה במקור לבין האנרגיה שהפכה בסוף התהליך לחשמל.

יעילות ההמרה גדלה ככל שהקיטור/אוויר מחומם לטמפרטורה גבוהה יותר, ולכן האתגר העומד בפני מפתחי תחנות הכוח הסולאריות הוא להגיע לטמפרטורות זהות לאלה המתאפשרות על ידי שריפת [[פחם]], [[נפט]] וגז ו[[גז]] באמצעות אנרגיית השמש בלבד. ואכן, דבר זה מתאפשר כבר היום בעזרת טכנולוגיית מגדל השמש.