ויקיפדיה

נבל ברשות התורה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏מקור הביטוי: {{תנ"ך|ויקרא|יט|ב}}
שורה 2:
 
==מקור הביטוי==
הראשון שהשתמש בביטוי זה וכנראה אף טבע אותו היה ה[[רמב"ן]]{{הערה|1=‏פירוש הרמב"ן ל[[ויקרא]] י{{תנ"ט ך|ויקרא|יט|ב'}}‏}} על פי הפסוק {{ציטוטון|קְדֹשִׁים תִּהְיוּ – כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי|ויקרא י"ט ב'}} ועל פי פרשנות ה[[מדרש]]: "כשם שאני קדוש – כך תהיו אתם קדושים. כשם שאני פרוש – כך תהיו אתם פרושים", ([[ספרא|תורת כהנים]]). הפסוק עוסק בדברים שאין איסורם מפורש בתורה.
 
{{ציטוט|תוכן=והעניין כי התורה הזהירה ב[[עריות]] וב[[מאכלות אסורות|מאכלים אסורים]], והתירה ה[[ביאה]] איש באשתו ואכילת [[בשר (מזון)|בשר]] ו[[יין]], אם כן ימצא בעל התאווה מקום להיות שטוף בזימת אשתו או נשיו הרבות, ולהיות בסובאי יין ובזוללי בשר למו, ו[[ניבול פה|ידבר כרצונו בכל הנבלות]], שלא הוזכר איסור זה בתורה - והנה יהיה זה '''נבל ברשות התורה'''.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נבל_ברשות_התורה"