נין ג'וטסו – הבדלי גרסאות

'''נין ג'וטסו''' ('''忍術''') הוא שם כולל לקובץ [[ע|מיומנויות לחימה]] שהתגבשו בהשראת לוחמים [[יפן|יפנים]], הקרויים כיוםבמערב "[[נינג'ה|נינג'ות]]". מי שנקראים כיום נינג'האלו היו פעם לוחמים מהשתייכויות והתמחויות לחימה שונות, ביניהן מיומנויות [[ריגול]]. אמנויות לחימה אלו עסקו באספקטים קרביים, לצד אספקטים לא-קרביים ופילוסופיים.

בית הספר הגדול והידוע ביותר לנין ג'יטסו הוא "[[בוג'ין קאן]]" (bujinkan), בראשותו של דר. [[מאסאקי האצומי|מאסאקי האצוּ‏מיהאצוּמי]], הסוֹקֵ‏ההסוֹקֵה (ראש שיטה) ה-34 בשושלת ראשי שיטות הנינג'יטסו. האצומי קיבל את אוסף השיטות מ[[טאקמאצו]], וכיום ישוישנם עוד שני בתי ספר רשמיים ומכובדים שיצאו מטאקמאצו: [[ג'ינן קאן|גִ'ינֶן קאן]], בית ספרו של מנקה ו[[גנבוקאן|גֶנבּוֹקאן]], בית ספרו של טנמורה. בתי ספר אלו מאחדים תשע שיטות (רִיוּ) אשר הועברו בירושה לטאקמאטצו.

ל[[ישראל]] מקום חשוב בהיסטוריה המודרנית של הנין ג'וטסו. המערביים הראשונים אשר נחשפו ל[[אמנות לחימה]] זו היו [[דורון נבון]] ו[[דני וקסמן]], שני ישראלים שהגיעו ליפן בתחילת [[שנות ה-60]] במטרה ללמוד [[ג'ודו]]. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל התואר [[שיהאן]] (תואר כבוד שפרושושפירושו מומחה או בכיר).

הנין ג'וטסו בעולם עבר שינויים רבים ובמקומות מסוימים התעדן. בארץבישראל ישנם מורים מבוג'ין קאן ומ[http://www.akban.org/hebrew/about אקבן] המשמרים את צורת העבודה והתובנות הקרביות של הנין ג'וטסו המסורתי.

הנין ג'וטסו פותח על ידי קבוצת [[סמוראי]]ם, בעיקר מהמחוזות [[איגה (מחוז)|איגה]] ו[[קוגה (מחוז)|קוגה]] שביפן. ה'''שינוֹ‏בישינוֹבי''' (המילה המקורית לתיאור הנינג'ה) ניראו בעין העם כלוחמים לא סדירים, סיירים ו[[מרגל]]ים, והיו מוכרים בעיקר בזכות יכולות הולכת השולל וההתגנבות שלהם{{הערה|1=‏מוזכרמוזכר ב[http://iganinja.jp/en/about/ninja.html "מהי הנינג'ה?"], באתר מוזיאון האיגה ביפן‏ביפן}}. לאורך ההיסטוריה היו קיימים מספר בתי ספר או שיטות (הידועים כרִיוּ: זרם רעיוני או תפיסה) שלימדו גרסה מסוימת של נין ג'וטסו. הארגון בוג'ין קאן מלמד עירוב של תשעה מבתי ספר אלו.

על פי מסאקי האצומי, ה"'''נינג'ה ג'וּהאקֶיי'''", או שמונה עשרה המיומנויות, הוזכרו לראשונה ב[[טוגאקורה ריו|טוֹ‏גָ‏אקוּ‏רֶ‏הטוֹגָאקוּרֶה ריוּ‏ריוּ]] הָ‏יְדֶ‏נשוֹ‏הָיְדֶנשוֹ, או המגילות הסודיות של בית הספר של טוגאקורה. עם הזמן הן הפכו לדרישות של כל בתי הספר בודו נין ג'וטסו ("בדרך הנין ג'וטסו", נקרא גם "נינפו") מכיוון שסיפקו אימון מלא ללוחם במספר אומניות לחימה חיוניות.

ה'''נינג'ה ג'וּהאקיי''' נלמדו ביחד עם '''הבוֹגֶיי ג'וּהאפָּ‏ןוּהאפָּן''', שמונה עשרה מיומנויות הלחימה של ה[[סמוראי]]. למרותאף על פי שמספר מהיכולות מופיעות בשניהם ומשומשות בצורה זהה על ידי השניים, יכולות מסוימות שונו כדי להתאים לצרכים של הנינג'ה.

*'''נאגינאטָ‏הנאגינאטָה ג'וּ‏טסוּוּטסוּ''' (אמנות הלחימה ב'''[[נשק_מוט#נאגינאטה|נאגינאטה]]''', סוג של [[נשק מוט]].)

*'''קוּ‏סאריגאמהקוּסאריגאמה ג'וּטסוּ''' (לחימה בעזרת '''[[קוסאריגאמה]]''' {{אנ|Kusarigama}}, מעין‏מעין [[חרמש]] קצר שבקצהו מחוברת שרשרת ארוכה.)

*'''קאיָ‏אקוּ‏קאיָאקוּ ג'וּטסו‏וּטסו''' (שימוש ב[[חומרי נפץ]] ו[[פירוטכניקה]].)

*'''צ'וֹ‏צוֹצ'וֹ‏וֹ''' ([[מודיעין צבאי|מודיעין]] ו[[ריגול]])

*'''צ'י-מוֹן''' ([[גאוגרפיה]]‏)