צורי שגיא – הבדלי גרסאות

עם [[גיוס לצה"ל|גיוסו לצה"ל]] בשנת [[1952]] התנדב ל[[חטיבת הצנחנים|צנחנים]]. בצנחנים עבר שגיא מסלול הכשרה כ[[לוחם]] ו[[קורס מ"כים חי"ר]]. בהמשך עבר [[קורס קצינים]], ועם סיום הקורס שימש כ[[מפקד מחלקה]] ב[[גדוד 890|גדוד הצנחנים 890]]. השתתף ב[[פעולות התגמול]], וב[[מלחמת סיני]] היה [[מפקד פלוגה]] ג' בגדוד והשתתף ב[[קרב המיתלה]]<ref>{{הערה|[http://www.202.org.il/Pages/gdud_890/plugot/pluga_c56.php גדוד חי"ר מוצנח 890 פלוגה ג' מחזור 1956], מתוך אתר "הצנחנים העשור הראשון 1948-1958".</ref>}}. בשנים [[1960]] - [[1959]] שימש שגיא כמפקד [[סיירת צנחנים]]<ref>{{הערה|[http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132977&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722 צור שגיא - 1959-1960], מתוך אתר [[סיירת צנחנים]].</ref>}}. לאחר מכן שימש שגיא [[קצין מודיעין|קצין המודיעין]] של החטיבה, שהה בשליחות המדינה ב[[אתיופיה]] לשם אימון והדרכת קציני הצבא האתיופי. עם שובו ארצה נתמנה לסגן מפקד [[נח"ל מוצנח|גדוד הנח"ל המוצנח]]. בשנים [[1965]] - [[1963]] [[מג"ד|פיקד]] שגיא על גדוד 890<ref>{{הערה|[http://www.202.org.il/Pages/chativa_202/timeline.php הגדודים וחטיבות הצנחנים], מתוך אתר "הצנחנים העשור הראשון 1948-1958".</ref>}}. מאוחר יותר, נשלח שגיא ל[[איראן]] וסייע לארגן את כוחות השאה בהגנה על מתקני הנפט במפרץ הפרסי. בהמשך נשלח ל[[כורדיסטן]] כדי לסייע למורדים בהנהגת [[מוסטפא ברזאני]] במלחמתם במשטר ה[[עיראק]]י. ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם יחד עם כוח מוטס שכבש את [[שארם א-שייח']]. לאחר המלחמה שימש כסגן מפקד חטיבת הצנחנים והשתתף ב[[פעולת כראמה]], שימש [[קצין אג"ם]] של [[פיקוד המרכז]].

ב-[[1971]] מונה למפקד [[חטיבה מרחבית 820]], תפקיד אותו מילא עד אוקטובר [[1973]] בטרם הוחלף על ידי [[צבי בר]], יום לפני פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]]<ref>{{הערה|{{מעריב|אמנון אברמוביץ'|דו"ח - יושב מחוץ לכל הקליקות|1985/11/22|01701}}.</ref>}}. במלחמה קיבל את הפיקוד על מחוז מירון בגבול לבנון מהר דב מערבה{{הערה|דני אשר, הסורים על הגדרות, [[הוצאת מערכות]], 2008, עמ' 55, 200}} ובהמשך כמפקד [[חטיבה 317]], חטיבת צנחנים במילואים, בעת שלחמה ב[[מלחמת ההתשה במובלעת הסורית]]. לאחר מכן שב לכורדיסטן וסייע לכורדים בלחימתם. עם שובו ארצה מונה למדריך ב[[המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה|מכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה]]. בשנים [[1980]] - [[1977]] שימש שגיא כמפקד [[מרחב שלמה]]{{הערה|{{nrg|נתן זהבי|חיליק הנהג|421/003|12 במאי 2006||1|1}}}}. בתפקידו האחרון שימש שגיא כמפקד [[אוגדה 81]] (אוגדה מרחבית) בדרגת [[תא"ל]]. בשנת [[1984]] השתחרר מצה"ל. שגיא נישא לציפה, ונולד להם בן יחיד, יאיר{{הערה|{{הארץ|אבנר אברהמי, רלי אברהמי|מצב משפחתי משפחת שגיא, אילת|1.1284000|1 באוקטובר 2009}}}}. ב-[[2012]] זכה לאות יקיר העיר [[רמת גן]].

כתוצאה מהאבדות הכבדות לצבא העיראקי, חתם [[סדאם חוסיין]], ששימש כ"מספר שתיים" במשטר העיראקי (ושליט המדינה בפועל) על [[הסכם אלג'יר]] עם השאה האיראני, בו הוסדרו גבולות [[איראן]] ו[[עיראק]]. לאחר ההסדרה, הפסיקה איראן לתמוך בכורדים, וכך גם ארצות הברית וככל הנראה גם ישראל<ref>{{הערה|{{ynet|רן אדליסט|המודיעין הישראלי בעיראק: דמיון ומציאות|2934923|21 ביוני 2004|}}.</ref>}}. ללא תמיכה זו, שכללה את שגיא, התמוטט המערך הצבאי הכורדי בשנת [[1975]] בתוך שבועיים. מאות אלפי כורדים נטבחו וגורשו.