פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 524 בתים, לפני 3 שנים
מ
←‏ירושה על פי דין: פיסוק יותר נכון, וכמה שיפורים תחביריים ומניעת אי הבנה
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה.
 
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם - אין כאלה, או אם- ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש, הואבן הזוג יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם -, הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים - את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, הואבן הזוג זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק - הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי - ידועים לציבורבציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם - יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג.
 
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק - צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם.
דרישת האימוץ הפורמלי עלתה בפסיקה הישראלית בפס"ד יהוד[1], משפחה שעלתה מתימן, סבא וסבתא שאימצו את הנכדים מהילד שנפטר. הנכדים נרשמו כילדים שלהם רק במרשם האוכלוסין (לא כנכדים).
 
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.                                                                                                                               
ההלכה היא שכל עוד לא הושלם הליך של אימוץ הכולל צו אימוץ פורמלי הדבר לא נחשב כירושה.                                                                                                                               
 
מקרה נוסף הוא תרומת ביצית. אין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד/ה (חוץ מנישואין וגירושין) ולכן הילדים לא ירשו, אותה אלא את מקבלת התרומה : היא ה"אם המשפטית" ולכן יירשו אותה בלבד לפי חוק תרומת ביציות[2].