הבדלים בין גרסאות בדף "ירושה"

אין שינוי בגודל ,  לפני 4 שנים
מ
מ (←‏ירושה על פי דין: פיסוק יותר נכון, וכמה שיפורים תחביריים ומניעת אי הבנה)
דיני הירושה המפורטים יותר, מופיעים בפרשת [[בנות צלפחד|בנותיו של צלפחד]] אשר לא היו לו בנים (במדבר כ"ז ח-י"א), ובה נקבע - במידה ולמוריש (בדומה לצלפחד) אין בן - סדר הקדימוּת לרשת: בת (חיה), קודמת לאח (חי), שקודם לאח (חי) של האב, שקודם ל"שארו הקרוב אליו ממשפחתו". אמנם: בפרשה זו לא מצוין מי יורש - אם המוריש הנו (שלא כמו צלפחד) בעל-בנים-ובנות: האם הבנים קודמים, או הבנות קודמות, או כולם יורשים בשווה (או שמא אף אחד מהם אינו יורש); אך חז"ל נסמכו על רמז מפסוק אחר - אשר דן בהנחלת עבדים כנענים - ואשר מופיע בחומש אחר (ויקרא כ"ה מ"ו), וכך הכריעו כי - בן (חי) קודם לבת (חיה) - ואף בירושת כל נכס. עוד פירשו חז"ל, שכאשר התורה הציגה - בפרשת בנות צלפחד - את הסדר הנ"ל, היא התייחסה רק ל"עץ-משפחתי" הזהה לזה של צלפחד - דהיינו כשלמוריש אין אחיות ואין אב חי וגם אבי-האב אינו חי; אחרת: בת (חיה), קודמת לאב (חי), שקודם לאח (חי), שקודם לאחות (חיה), שקודמת לאב (חי) של האב, שקודם לאח (חי) של האב. עוד פירשו חז"ל בתורה, ש[[ייבום וחליצה|יבם]] קודם לכולם בירושת אחיו המת. באשר לירושה המועברת לבעלה של המורישה: אמנם מוסכם שהוא קודם לכולם בירושה זו, אך חז"ל - ובעקבותיהם הפוסקים - נחלקו האם מקורה מהתורה; אם כי גם אלו הסבורים שמקורה מהתורה, מסכימים שהבעל יורש את אשתו רק כשהוא חי ורק את הנכסים שהיו ברשותה ברגע מותה.
 
עוד פירשו חז"ל בתורה, כי בכל דיני ירושה, כל קרוב-משפחה הנו בהכרח קרוב "מיוחס" של המוריש. משמעות הדבר מושפעת בין השאר מכך, שאמנם גם בן-[[ממזר]] - נחשב מיוחס להוריו - אם הם הרו אותו בהיות שניהם יהודים, אך למשל אדם אשר נהרה מ[[גוי]] ונולד מ[[יהודי]]יה - נחשב מיוחס - רק לאמו - אך - לא לאביו, בעוד אשר גֵּר - אינו נחשב מיוחס להוריו כלל.
 
עוד פירשו חז"ל בתורה, כי בכל דיני ירושה, כל שושלת רצופה - שמסופה נולד המוריש ושבה תלויה-[[גנאלוגיה|גנאלוגית]] קרבתם המשפחתית (הלא-בהכרח דו-צדדית) של יורשיו אליו - כוללת רק גברים יהודים שאליהם הוא מיוחס. משמעות הדבר היא בין השאר בכך, שלמשל - ה"אח" המצוין בתורה כיורש - הנו אמנם בהכרח בן-האב אך לא בהכרח בן-האם, ושלמשל - שום אדם אינו מוריש להוריו אם אביו גוי.