פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 13 בתים, לפני 3 שנים
מ
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם - אין כאלה או - ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש, בן הזוג יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם, הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים - את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, בן הזוג זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק - הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי - ידועים בציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם - יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג.
 
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק: צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים, והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם. אם חלק מהיורשים הפוטנציאליים מתו, אז קביעת סדר היורשים נעשית (בהשפעת המשפט העברי) לפי שיטת הייצוגיות ("חליפי יורש"): למשל, אם למוריש יש שלושה בנים: בן חי - בן מת שהותיר בת יחידה וחיה - ובן מת שהותיר שתי בנות חיות, אז הבן החי יורש שליש - הנכדה שהיא בת יחידה יורשת שליש - וכל אחת משתי הנכדות האחרות יורשת שישית. פרט למשפט הישראלי (ולמשפט העברי), רק המשפט הסיני ידוע כמי שנוקט אף הוא בשיטה יחודית זו.
 
בשונה ממערכות משפט אחרות, ובהבדל קל אף מהוראות חוק הירושה בנוסחו המקורי, אין חשיבות כיום לשאלה אם הקרוב נולד במסגרת הנישואין הנוכחיים של המוריש או במסגרת נישואין בכלל, כך שגם [[ממזר]] יורש (זאת בהשפעת המשפט העברי - ראו לעיל).