פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני 3 שנים
מירה אברך נולדה בעיר [[קיל]] שב[[גרמניה]]. בשנת [[1933]] עלתה לישראל במסגרת [[העלייה החמישית]]. ב[[מלחמת העולם השנייה]] שירתה בצבא הבריטי ולאחר המלחמה הצטרפה ל[[אצ"ל]] והשתתפה ב[[התקפת האצ"ל על יפו]].
 
בשנת [[1950]] החלה לעסוק בעיתונות, תחילה כציירת אופנה בעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]]". ביוזמתו של [[דב יודקובסקי]] החלה, בתחילת [[שנות ה-50]], [[בעל טור|לכתוב טור]] בנושאי חברה בעיתון "[[ידיעות אחרונות]]". כך, הייתה לכתבת-החברה הראשונה של העיתון, בימים בהם טורי ה[[רכילות]] בעיתונות הישראלית היו מועטים מאוד. אברך הקפידה לטעון שהכתוב בטורים שלה אינו בגדר רכילות ושהיא כותבת רק על הצדדים החיוביים באנשים אותם היא מסקרת. בתפקידה זה התמידה עד אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], ובמהלך השנים כתבה בעיקר על מדינאים, בישראל ובחו"ל.
 
פרסמה מספר ספרים, בהם "פולה" על אשת ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], "עולמם הקטן של גדולי עולם" והרומן "שש שעות-שנה". [[מחזה]] שכתבה בשם "תקרית גבול" הועלה ב[[לונדון]]. בביוגרפיה של המחזאי [[סמואל בקט]] (חתן [[פרס נובל לספרות]]) מוזכר רומן קצרצר שהיה לו עם אברך.