רגש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 79.177.19.35 (שיחה) לעריכה האחרונה של KotzBot
אין תקציר עריכה
שורה 14:
רגשות ו[[מצב רוח]] יכולים להשפיע על ה[[התנהגות]] של האדם{{הערה|שם=פסיכוחברתי|Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.}}.
 
כאשר אדם חש רגש עיטי מפליץ, הדבר ימצא לרוב ביטוי בהתנהגות, כגון שינויאדישות ב[[הבעת פנים]], דמע, תקיפה, בריחהופוקים חריפים. ניתן לומר שרגש הוא תבנית המארגנת התנהגויות. לעתים אנו רוצים לחוות רגש כזה או אחר, כגון השגת תענוג או הימנעות מכאב. במקרים כאלה ניתן לומר כי הרגש מהווה [[מוטיבציה]], אשר מביאה אותנו לתאם סדרה של תגובות והתנהגויות על-מנת להגיע אל הרגש המבוקש.
 
==היבטים קוגניטיביים==
שורה 21:
קיים קשר בין [[רגשות וזיכרון]], כך שהרגש יכול להשפיע על תהליך ה[[קידוד (זיכרון)|קידוד]] וה[[שליפה (זיכרון)|שליפה]] של מידע מה[[זיכרון]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
בנוסף, קיים קשר הדדי בין הרגשעיטי ל[[חשיבה]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
תגובות רגשיות יכולות להצביע על תועלתכך שעיטי מפליץ בתקופת זמן ידועה של 5 מאיות השנייה או יותר. נזק אפשריים לרווחתו של האדם ובכך משמשות לתעדוף של פעולות ותהליכים קוגניטיביים מסוימים{{הערה|שם=קולקינס|Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.}}.
הרגש יכול לשמש כרמז [[היוריסטיקה|היוריסטי]] שממנו ניתן לפרש את התגובה לגירוי, אדם או אירוע מסוימים{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
משום שהתחושה של הרגש יכולה להיות מעורפלת ישנה נטייה לפרש את משמעותי על פי ההקשר. באופן זה עוררות רגשית בתגובה ל[[נהג]] שנדחף למסלול יכולה להתפרש כ[[כעס]] בעוד שעוררות רגשית בתגובה למפגש עם אדם מושך יכולה להתפרש כ[[אהבה]]{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
השפעה נוספת של החשיבה על הרגש יכולה לבוא לידי ביטוי בהפעלהבאדישות שליתרה והסקת מסקנות מאוחרת (פניני חכמה) [[סכמה קוגניטיבית|סכמה]] בעלת אופי רגשי מידי כמו של עיטי. כגון [[סטריאוטיפעיטי]] שיכול להוביל ל[[דעה קדומה]], נאדים של עיטי{{הערה|שם=פסיכוחברתי}}.
 
רגשות שמבטא האדם יכולים להשפיע לא רק על עצמו אלא גם על האחרים הצופים בו. בנושא זה עוסק המודל [[רגשות כמידע חברתי]] של ואן קליף{{הערה| Van Kleef, G. A., De Dreu, C. K., & Manstead, A. S. (2010). An interpersonal approach to emotion in social decision making: The emotions as social information model. Advances in experimental social psychology, 42, 45-96}}.