הדרקון (מחזה) – הבדלי גרסאות

==ניתוח של המחזה==

"הדרקון" נתפש כמחזה חתרני באקלים הפוליטי של [[ברית המועצות]] שלאחר המלחמה. הוא מגולל את סיפורו של האביר [[סר לנסלוט דו לאק|לנסלוט]], שמנסה להרוג [[דרקון]]. ברם, במסעו, הוא נתקל בקהילה בה שולטת [[היררכיה]] [[ביורוקרטיה|ביורוקרטית]], המשתמשת בדרקון על מנת להסוות את שימושה בכוח.

The Listener 73. BBC. 1965.

[http://groundviews.org/2007/05/30/after-the-dragon-has-been-slain/?doing_wp_cron=1375461088.4884099960327148437500 אחרי שהוא הורג את הדרקון], באתר http://groundviews.org {{כ}}, 30 במאי 2007

 

"הדרקון" הוא "הבוגר" ביותר מבין מחזותיו של שוורץ. זוהי [[סאטירה]] פוליטית המבקרת את ה[[טוטליטריזם]]. העלילה מגוללת את ניסיונו של הגיבור, לנסלוט, לשחרר עם במדינה המשועבדת לשלטונו האכזרי של הדרקון. אולם מאמציו נתקלים בהתנגדות, מאחר שרוב האנשים התרגלו לדרקון ומחשיבים את שיטותיו, האכזריות אמנם, לדרך האפשרית היחידה; נשמותיהם נעשות, במובן מסוים, נכות, בשל חוסר יכולתם ורצונם להתנגד. הדרקון במחזה אומר ללנסלוט:

 

{{ציטוט|תוכן= "למען בעלי-מום כאלה לא היית רוצה למות. אני עצמי הפכתי אותם לבעלי-מום, יקירי, כפי שהיה דרוש לי. תתפלא באיזו עיקשות נצמדת נפש האדם אל החיים. רצוץ את הגוף לשתיים – והאדם מחוסל. קצוץ לו את נפשו לשתיים, ושום דבר לא יקרה. הוא ייעשה צייתני וממושמע. לא, נפשות כאלה לא תמצא בשום מקום, רק כאן, בעיר שלי. נפשות בלי רגל, בלי יד, נפשות חירשות-אילמות, נפשות כבולות, נפשות סדוקות, נקובות חורים חורים, נפשות למכירה. חבל שאי-אפשר לראות אותן."

'''הדרקון''', תרגום: [[נתן זך]]; טקסט המחזה בספריית [[התיאטרון הקאמרי]], עמ' 39.

 

לנסלוט הורג את הדרקון בקרב, אבל אינו מצליח לשחרר את האנשים; השינוי היחידי הוא שראש עיר תופש את המשרה בה החזיק קודם לכן הדרקון ודורש שאלזה, הנערה שיועדה להיות מוקרבת לדרקון, תיהפך לאשתו. כשלנסלוט שב לעיר כעבור שנה, הוא נוכח לדעת שמשימתו מסובכת הרבה יותר:

{{ציטוט|תוכן= "אני אעזור לכם. אבל חוששני שתהיה כאן הרבה עבודת נמלים. יותר קשה מסריגה. ואני לא מנוסה בעבודה כזאת. אבל אני חושב שכך נוכל להתגבר על הדרקון המסתתר בכל אחד מכם."

'''הדרקון''', תרגום: [[נתן זך]]; טקסט המחזה בספריית [[התיאטרון הקאמרי]], עמ' 85.

 

==הדרקון בתיאטרון הרפרטוארי בישראל==