הפרעה נוירולוגית – הבדלי גרסאות

התערבויות בהפרעות נוירולוגיות כוללות אמצעים מניעתיים: שינוי אורח חיים, [[פיזיותרפיה]] או תרפיה אחרת, טיפול בכאב, [[תרופה|טיפול תרופתי]] או [[ניתוח]]ים המבוצעים על ידי [[נוירוכירורגיה|נוירוכירורגים]]. [[ארגון הבריאות העולמי]] העריך ב- [[2006]] שהפרעות נוירולוגיות ותוצאותיהן הישירות משפיעות על כמיליארד אנשים ברחבי העולם וזיהה ש[[סטיגמה|סטיגמות]] חברתיות על אנשים הלוקים בהפרעות נוירולוגיות תורמים ל[[לקות|מוגבלות]] ולסבל<ref>{{הערה|[http://www.who.int/mental_health/neurology/neurodiso/en/index.html WHO Neurological Disorders: Public Health Challenges]</ref>}}.

ניתן לחלק הפרעות נוירולוגיות על פי המיקום העיקרי המושפע על ידן, התחום העיקרי בו יש תפקוד לקוי או סוג הסיבה העיקרי. החלוקה הרחבה ביותר היא בין הפרעות של [[מערכת העצבים המרכזית]] ו[[נוירופתיה פריפרית|הפרעות של מערכת העצבים ההיקפית]]. [[מרק (מדריך רפואי)|מדריך מרק]] מונה הפרעות של המוח, חוט השדרה ושל עצבים על פי הקטגוריות הבאות החופפות זו את זו: <ref>{{הערה|[http://www.merck.com/mmhe/sec06.html Merck Manual: Brain, Spinal Cord and Nerve Disorders]</ref>}}.

יש, לעתים, גבולות לא ברורים בהבחנה בין הפרעות המטופלות במסגרת נוירולוגית ו[[הפרעה נפשית|הפרעות נפשיות]] המטופלות בענפי רפואה אחרים כמו [[פסיכיאטריה]] או מקצועות אחרים העוסקים בבריאות הנפש כמו [[פסיכולוגיה קלינית]]. פעמים רבות מקרה נראה כשייך לתחום אחד אבל יהיה מתאים יותר להעריך אותו כאחר.<ref>{{הערה|{{cite journal|last=Butler|first=C|title=Neurological syndromes which can be mistaken for psychiatric conditions|journal=Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry|date=1 March 2005|volume=76|issue=suppl_1|pages=i31–i38|doi=10.1136/jnnp.2004.060459|url=http://jnnp.bmj.com/content/76/suppl_1/i31.full}}</ref>}} סוגיה זו עולה באופן מיוחד במקרים של סימפטומים נוירולוגיים אידיופתיים - מצבים שלא ניתן לקבוע את הסיבה לקיומם. דוגמאות קלסיות הן [[פרכוס פסיכוגני לא-אפילפטי|פרכוסים פסיכוגניים לא-אפילפטיים]], [[נמלול]] וחולשה תפקודית. מקרים כאלה יכולים להיות מפורשים כפסיכולוגיים למרות שהם מתבטאים בתסמינים נוירולוגיים. מקרים אחרים יכולים להיות ממוינים כהפרעות נפשיות אם הסימפטומים נראים כקשורים באופן סיבתי למצבים רגשיים או כתגובות ל[[דחק|לחץ חברתי]].

במצבים המסווגים כהפרעות נפשיות, [[לקות למידה|לקויות למידה]] או צורות של [[לקות שכלית|לקויות שכליות]] לא מטפלים בדרך כלל כפי שמטפלים בהפרעות נוירולוגיות. בפרקטיקה קלינית מצביעים על הפרעות נפשיות, בדרך כלל, על ידי [[בדיקת מצב פסיכיאטרי]] או סוג אחר של ראיון או שאלון מובנה. כיום אי אפשר לאבחן בצורה מדויקת הפרעה נפשית על ידי [[דימות מוחי]] או לקבוע את הסיכון שהפרעה כזאת תתפתח. עם זאת ניתן להשתמש בכלי זה כדי לשלול מצבים רפואיים אחרים כמו [[גידול מוחי]].<ref>{{הערה|[http://www.nimh.nih.gov/health/publications/neuroimaging-and-mental-illness-a-window-into-the-brain/neuroimaging-and-mental-illness-a-window-into-the-brain.shtml NIMH publications (2009) Neuroimaging and Mental Illness]</ref>}} בהקשר המחקרי, דימות מוחי ומבחנים נוירולוגיים אחרים יכולים להראות [[מתאם|מתאמים]] בין קשיים נפשיים שנצפו ואספקטים מסוימים של תפקוד נוירולוגי או הבדלים במבנה המוח. הניסיון להבין את התהליכים הבסיסיים המעורבים בתפקוד הנפשי מערב תחומים רבים ב[[מדעי המוח]] וב[[מדעים קוגניטיביים|מדעים הקוגניטיביים]]. ההבחנה בין הפרעות נוירולוגיות ונפשיות יכולה להיות נושא לוויכוח בקשר לעובדות ספציפיות הקשורות לסיבת המצב הרפואי או בקשר להבנה הכללית של המוח וה[[נפש]].