חומצה גליקולית – הבדלי גרסאות

רוב האספקה בעולם של חומצה גליקולית מיוצרת באמצעות תהליך [[קטליזה]] של [[פורמלין|פורמאלדהיד]] יחד עם [[גז סינתיזה]], זאת מאחר שתהליך זה הוא חסכוני במיוחד<ref name{{הערה|שם="carbonylation">|פטנט רשום [https://www.google.com/patents/US2152852 US Patent 2152852] (אנגלית).</ref>}}. {{ש}}

<ref>{{הערה| [http://www.hexaresearch.com/research-report/glycolic-acid-industry/ ניתוח שוק וצפי שוק של חומצה גליקולית מפי חברת Hexa Research] (אנגלית)</ref>}}

דרך נוספת להכנת החומצה היא שימוש בתהליך אנזימתי ביוכימי אשר יוצר כמה שפחות זיהומים בהשוואה לסינתיזה כימית,<ref>{{הערה|[http://www.crosschem.net/products/GlyAcid/index.html Glycolic Acid] at CrossChem.net (אנגלית)</ref>}} צורך פחות אנרגיה בייצור ויוצר פחות תוצרי לוואי. לדוגמה, בתהליך המטבוליזם של עובש ממשפחת Aspergillus מתקבלת החומצה הגליקולית כתוצר לוואי אשר ניתן לאסוף.<ref>{{הערה| [https://books.google.co.il/books?id=yU89JSZsS30C&lpg=PP1&dq=A%20revolution%20in%20biotechnology&pg=PA28#v=onepage&q&f=false Marx, J. (1989). A Revolution in biotechnology (p. 28). Cambridge (Cambridgeshire): Cambridge University Press.] (אנגלית)</ref>}} {{ש}}

החומצה הגליקולית משמשת ב[[בורסקאות|תעשיית העורות]] בשלב ההרטבה, החלק הראשוני בטיפול בעורות. בחלק זה, עורות חדשים עוברים מספר שלבים כדי לתת לעור גמישות ורכות. חלק מהשלבים הם טבילה של העורות בחומרים בעלי פעילות שטח פנים ולאחר מכן, העורות נטבלים בתמיסות חומצה כגון החומצה הגליקולית והחומצה הפורמית.<ref name{{הערה|שם="fur">| [https://books.google.co.il/books?id=ZrclHh9Ep7AC&lpg=PA948&vq=fur%20dressing&hl=iw&pg=PA948#v=snippet&q=fur%20dressing&f=false Kanerva, L., Elsner, P., Wahlberg, J., & Maibach, H. (Eds.). (2000). Handbook of occupational dermatology (1st ed., p. 948). Berlin: Springer.] (אנגלית) </ref>}} לפעמים שלבים אלו מבוצעים מספר פעמים עד לקבלת המאפיינים הרצויים.

{{ש}}בתעשיית הבדים, החומצה הגליקולית משמשת בתמיסות צביעה.<ref>{{הערה| [https://books.google.co.il/books?id=Zb86AQAAQBAJ&lpg=PA443&ots=7s66O1p_Zb&dq=%22glycolic%20acid%22%20textile%20dyeing&hl=iw&pg=PA443#v=onepage&q=%22glycolic%20acid%22%20textile%20dyeing&f=false Panda, H. (2013). A concise guide on textile dyes, pigments and dye intermediates with textile printing technology (pp. 431, 442-443).] (אנגלית)</ref>}}{{ש}}

החומצה הגליקולית משמשת חומר מוצא בתהליך [[פלמור|פולימריזציה]] של מספר פולימרים כמו [[חומצה פוליגליקולית| חומצה פוליגליקולית (PGA)]], [[חומצה פולי (לקטית גליקולית)|חומצה פולי (לקטית גליקולית) (PLGA)]] ועוד [[קופולימרים]]. פולימרים אלו משמשים כחומרים מתכלים, לדוגמה, בחוטי תפירה ניתוחיים ויצירת מבנים זמניים לאיחוי רקמות פגועות.<ref>{{הערה| [https://books.google.co.il/books?id=MDUqnqyhR-8C&lpg=PP1&pg=PP1#v=onepage&q&f=false Neligan, P. (2013). Plastic surgery (3rd ed., pp. 791-792). London: Elsevier Saunders.] (אנגלית) </ref>}}

באמצעות היכולת הטובה של לחדור את ה[[עור]], חומצה גליקולית משמשת רבות לישומיי טיפוח העור, לרבות ב[[קילוף כימי]] אשר מבוצע על ידי [[רפואת עור|דרמטולוג]], מנתחים פלסטים או אנשים שהוסמכו לכך. הקילוף הכימי מבוצע על ידי מוסמכים באמצעות תכשירים המכילים את החומצה הגליקולית בריכוז של עד 70% או באמצעות ערכות ביתיות (לרוב בצורת קרם) בריכוזים של 10-20%. האפקטיביות של החומצה תלויה רבות ב[[רמת החומציות]] של התמיסה או המשחה שהיא נמצאת בה. השימוש בחומצה הגליקולית נעשה כדי לשפר את נראות ומרקם העור. החומצה עשויה להקטין קמטים, צלקות כתוצאה של [[אקנה]],<ref>{{הערה| [http://www.acne.org/glycolic-acid.html סרטון הסברה על חומצה גליקולית] (אנגלית) </ref>}} [[היפרפיגמנטציה]] ולשפר [[מחלת עור|מחלות עור]] כמו אקנה ומחלות הנובעות מחשיפה ממושכת לשמש. ברגע המגע של החומצה הגליקולית עם השכבה העליונה של העור, הקשרים הליפידיים אשר מחזיקות את שכבות העור המתות ובכך נעשה הקילוף הכימי.