ממלא מקום שר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה?
שורה 8:
סעיף 24, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות [[הכנסת השש עשרה|לכנסת השש עשרה]], ב-[[7 במרץ]] [[2001]], מציג מספר שינויים לגבי ממלא מקום שר שנעדר מן הארץ, בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות:
{| class="wikitable"
!הסעיף הישן<ref>{{הערה|ראה [http://www.dinimveod.co.il/hashavimcmsfiles/Pdf/sh540.pdf סעיף 20 לחוק יסוד: הממשלה, התשכ"ח-1968]</ref>}}
!הסעיף החדש
|-
שורה 22:
 
=== ממלא מקום שר לפי סעיף 24(ב) ===
אם שר חדל מלכהן בתפקידו או ש[[נבצרות|נבצר]] ממנו זמנית למלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה. לפי סעיף 24(ג) לחוק, תקופת מילוי מקומו של שר שחדל לכהן לא תעלה על שלושה חודשים,<ref>{{הערה|לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.</ref>}} הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה.<ref>{{הערה|מינוי שר קבוע יכול להיעשות הן על ידי צירוף שר נוסף לפי סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה והן על ידי שינוי חלוקת התפקידים בין השרים המכהנים, לפי סעיף 31(א) לחוק היסוד. שתי הדרכים מחייבות את אישור הכנסת (אלא אם כן מדובר בממשלה המכהנת מכוח עיקרון הרציפות, בהתאם לסעיף 30 לחוק היסוד)</ref>}}
 
=== מילוי מקום שר בהצבעה ===
לפי סעיף 18(ד) ל[[תקנון הממשלה]], ממלא מקום השר רשאי להצביע במקומו של השר, אם ממלא המקום קיבל את רשותו של השר להצביע (או הרשאה כללית לבצע זאת). עם זאת, אם השר מסר הודעה מראש על הצבעתו הצפויה, לא יוכל ממלא מקום השר להצביע בעצמו.<ref>{{הערה|ראה סעיף 18(ג) לתקנון עבודת הממשלה, אם מדובר בהצבעה במליאת משלה וסעיף 37(ג) לתקנון, אם מדובר בהצבעה בוועדת שרים.</ref>}}
 
=== הצבעה כפולה על ידי ממלא מקום שר ===
שורה 38:
* ב-2 בדצמבר 2014, פיטר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את שרת המשפטים [[ציפי לבני]] ואת שר האוצר [[יאיר לפיד]]. בעקבות כך התפטרו יתר השרים ממפלגת [[יש עתיד]] מהממשלה (שרת הבריאות [[יעל גרמן]], שר המדע [[יעקב פרי]], שר החינוך [[שי פירון]] ושר הרווחה [[מאיר כהן]]). נתניהו מילא את תפקידי כל השרים המפוטרים והמתפטרים במשך שלושה חודשים, עד ל-5 במרץ 2015 (בהתאם למגבלת החוק). בשל העובדה כי כבר לא היה לו רוב קואליציוני, נמנע ממנו למנות שרים חדשים ועל כן נשארו המשרדים מיותמים עד לאחר השבעת [[הכנסת העשרים]], שאיפשרה לממשלה היוצאת למנות שוב ממלאי מקום מכוח עיקרון הרציפות, שכיהנו עד למינוי שרי הממשלה החדשה.
* ב-[[1 בפברואר]] [[2015]] מונה השר [[נפתלי בנט]] לממלא מקום [[השר לאזרחים ותיקים]] במקומו של השר [[אורי אורבך]], בשל מחלתו שגרמה לנבצרותו ובהמשך לפטירתו.
* במהלך 2015, מילא השר [[גלעד ארדן]] את מקומו של שר הביטחון [[משה יעלון]] מספר פעמים, בעת שהייתו בחו"ל.<ref>{{הערה|ראה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec176.aspx החלטה מספר 176 של הממשלה מיום 05.07.2015]</ref><ref>}}{{הערה|ראה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec600.aspx החלטה מספר 600 של הממשלה מיום 25.10.2015]</ref>}}
* ב-[[1 בנובמבר]] [[2015]], הודיע [[אריה דרעי]] על התפטרותו מתפקיד [[שר הכלכלה]], על רקע סירובו לחתום על סעיף 52 ל[[חוק ההגבלים העסקיים]], המאפשר לו לעקוף את סמכויות [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] ולאשר את [[מתווה הגז]]. בהתאם לחוק, החל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לכהן כממלא מקום שר הכלכלה.