נרם-סין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "אחד המלכים האכדיים החשובים והמשפיעים הוא נרם סין אשר שינה באופן משמעותי את טריטוריית אכ..." |
מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
'''נרם סין''' היה אחד המלכים האכדיים החשובים והמשפיעים
4.סוף מלכותו ▼
5.רשימת מקורות▼
נרם סין (2291-2255 לפנה"ס), בנו של [מנשתוסו] ואחיינו של [רימוש]. מפורסם בעיקר בשל כיבושיו הרבים ובדיכוי המרידות בתור מלך ובהיותו נכדו של [סרגון הגדול] אשר הקים ובנה את הממלכה הגדולה.
'''כיבושיו ומסעותיו'''
שורה 13 ⟵ 8:
מסעות אלה היו ככל הנראה למטרת השגת חומרי גלם יקרים, בעיקר כסף. בהמשך מסעותיו וכיבושיו למטרות איסוף חומרי הגלם, נרם סין הגיע לאיזור ה[מפרץ הפרסי] (הערים [דלמון] ו[מגן]) שם היו מחצבים רבים, בעיקר של שנהב, המשאב היקר והמבוקש, ועליו רצה השליט לשים את ידו.
הכיבושים הרבים שינו באופן משמעותי את טריטוריית הממלכה האכדית בימי נרם סין והביאו לשינוי מעמדו האזורי. ניתן לראות שינויים אלו בכינוייו הרבים אשר הודבקו לו באיזורים נרחבים בממלכה הכבושה- "מלך ארבע הכנפות" אשר משמעותו קרבה למעמד אלוהי. כתובות רבות נמצאו באזור [לגש] מכנות אותו "נרם סין האלוהי", "אלוהי אכד". הכינויים הללו מקבלים משנה תוקף ב[אסטלת נרם סין] הנמצאה ב[שושן] ומתארת את "המלך חובש כובע האל". נראה שתיאורים אלו הם תולדה של כיבושים רבים ושדרוג מעמדו הרם של מנצח גדול ושולט יחיד בממלכה הנרחבת .
בנוסף, לא רק כינויים הודבקו למלך האכדי אלא גם סיפורי גבורה ואגדות. בטקסטים בבליים נמצאו תיאורים המראים את נרם סין כמי שהתמודד עם פלישה של מספר עצום של לוחמים, שגופם גוף של העוף קורא ופניהם פני עורב. הם פלשו למרחבי [אסיה הקטנה] ו[מסופוטמיה] והגיעו עד למפרץ הפרסי. לאחר תיאור ניסיונותיו של נרם סין להדוף את האוייב, מסתיימת האגדה בהבטחה למלך להשמדת האוייב בהתערבותם הבלעדית של האלים וזאת באמצעות מצור, שרפה, דם, בצורת, עויינות ושנאה בין בני האדם וכדברי נרם סין עצמו: "האלים הגדולים הביאו עליהם כליה, לא ידי הביאה עליהם את מותם"
נרם סין נודע כבונה ארמונות ומשפץ מקדשים לאלים. רוב הבנייה הוקדשה לאל [אנליל], האל הראשי בפנתיאון השומרי ומפטרונה של העיר ניפור. ממצאים מראים שהוא בנה ושיפץ בערים השומריות הקדומות [ניפור], [נגריסו] ולגש . לאחר שלא קיבל אישור מהאלים בפעם השניה לביצוע השיפץ בניפור, החריב נרם סין את המקדש בזעמו ובתסכולו. כתוצאה מכך, מסופר שהאל אנליל התעצבן מאוד על נרם סין. ניתן לראות זאת בקינה השומרית "מארת אגד" ששם נראה זעמו של אנליל מתפרץ על המלך האכדי בעקבות החרבת המקדש . יש הטוענים שזוהי תחילתה של נפילת ממלכת אכד. אך לא זו בלבד הסיבה של תחילת הנפילה: קיימת גרסה נוספת הטוענת שתנועה רבה של עמים ברברים פרצו לתוך ממלכת אכד, עברו דרכה והחישו את קצה. העם ה"[גותי]" (ככל הנראה מהרי הזגרוס), עמי ה"[לולובו]" ששכנו מצפון לאכד ועמי ה"[מרת]" האמרויים אשר נדדו מהמערב. סיבות אלו החשו את כליונה של ממלכת אכד, עד כדי כך שמתארים את נרם סין לאחרון מלכי הממלכה האכדית הגדולה . על בנו, [שרכלשר] לא ידוע הרבה מלבד שמו- דבר המראה את נפילתה הכואבת של הממלכה הגדולה באזור.
* האינציקלופדיה המקראית, "אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו"
* שיינפלד, משה, שבועת אמונים לאסרחדון- אופייה ומקבילותייה בעולם המזרח הקדום
| |||