אשר הניא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סיום |
|||
שורה 1:
'''אשר הניא''' הוא [[פיוט]] ל[[חג הפורים]], המסכם את סיפור [[מגילת אסתר|המגילה]]. הפיוט חובר ב[[אקרוסטיכון]] של אותיות הא' ב'. מנהג אשכנז לאומרו לאחר [[קריאת המגילה]] בליל פורים. מפורסמים שני הבתים האחרונים הפותחים במילים "שושנת יעקב", אשר על פי מנהג אשכנז כיום, נאמרים גם ביום לאחר קריאת המגילה.
==מחבר הפיוט==
שם מחבר הפיוט אינו ידוע.
הפיוט נחשב לקדום, וזאת על פי סגנונו, משקלו וסידורו לפי א' ב' ולא לפי חרוזים{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33579&st=&pgnum=137 חגים ומועדים]. ראו גם בקישורים חיצוניים, קישור למאמרו של אברהם פרנקל.}}. ב[[מחזור ויטרי]] נכתב שהוא "מיסודם של [[אנשי כנסת הגדולה]]".
==אמירתו==
ביהדות אשכנז התפשט המנהג לאומרו בליל פורים לאחר קריאת המגילה. ביום פורים אין אומרים אותו. במקור הייתה סיבת הדבר משום שאמרו כבר פיוטי קרובות ב[[חזרת הש"ץ]]{{הערה|[[מרדכי יפה|לבוש]].}}, אך למעשה השתרש המנהג שאין אומרים את הפיוט גם כיום שאין אומרים קרובות.
==שושנת יעקב==
שני הבתים האחרונים של הפיוט הם הבתים המפורסמים בפיוט, "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור". לאחר בתים אלו מופיעה שורה נוספת "להודיע שכל קוויך לא יבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", ואחריה פיסקה נוספת "ארור המן אשר ביקש לאבדי, ברוך מרדכי היהודי, ארורה זרש אשת מפחידי, ברוכה אסתר בערי, ארורים כל הרשעים, ברוכים על הצדיקים, וגם [[חרבונה]] זכור לטוב".
הפיסקה האחרונה אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי [[מסכת סופרים]] וה[[תלמוד ירושלמי]]. בתלמוד ירושלמי ({{ירושלמי|מגילה|ג|ז|}}) נאמר:"רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב"{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, ובמסכת סופרים ({{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יד|פרק יד הלכה ו}}):"...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב". גם ב[[תלמוד בבלי]] נרמזת חובת אמירה זו, באימרתו של רבא ({{בבלי|מגילה|ז|ב}}) "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וה[[תוספות]] ו[[הרא"ש]]{{הערה|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.97 מגילה א, ח].}} ציינו לדברי הירושלמי. וכך נפסק ב[[טור]]{{הערה|{{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרצ}}.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרצ טז}}.}}.
הפיסקה האחרונה אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי [[מסכת סופרים]] וה[[תלמוד ירושלמי]]. לפיסקה זו גירסה אחרת הנאמרת גם בנוסח עדות המזרח (שאינם אומרים את הפיוט "אשר הניא"). גירסאות נוספות מופיעות במחזורים וסידורי תפילה קדומים. הפיסקה "להודיע שכל קוויך לא יבושו וכו'", אינה חלק מהאקרוסטיכון של הפיוט, וכנראה היא שייכת לפיסקה שאחריה{{הערה|כך נראה מה[[רוקח]] וה[[מהרי"ל]] שכתבו שביום אין אומרים אשר הניא ומתחילים "להודיע". לעומת זאת במחזור ויטרי כתב פיסקה זו כסיומת לפיוט אשר הניא והביא פיסקה נוספת "כי אתה מגן לצדיקים ומושיע לעמו ישראל בעת צרה"). בכל בו כתב לומר אשר הניא ואח"כ ארור המן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38941&st=&pgnum=130 מנהגי מהרם] כתב שהחזן מתחיל בשושנת יעקב להודיע, גם מדבריו נראה שלהודיע שייך לסיום.}}.▼
לפיסקה זו גירסה אחרת הנאמרת גם בנוסח עדות המזרח (שאינם אומרים את הפיוט "אשר הניא") המתחילה:"ברוך ה' אלקי ישראל". גירסאות נוספות מופיעות במחזורים וסידורי תפילה קדומים.
▲
====לחנים בולטים====
שורה 24 ⟵ 25:
*ל[[חסידות ברסלב]] שני לחנים, אחד מהם של הרב מאיר לייב ברכר.
*ל[[חסידות חב"ד]] לחן של חסידי [[בעל התניא]]. לחן נוסף הוא של המלחין החב"די [[שלום חריטונוב]].
*ב[[חסידות בויאן]] מושר השיר
*לחן [[חסידות סאטמר]], הופיע בדיסק [[לחיים טיש|פורים טיש 3]]. יש אומרים שהוא של [[בעריש הורוביץ|בעריש ווישווער]] ויש אומרים שהוא של [[ליפא ליוש]].
*לחן של משה ביק. מושר ב[[חסידות סקווירא]] וב[[חסידות נדבורנה]].
| |||