בית דין (הלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 2:
ב[[הלכה]], '''בית דין''' הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה ל[[בית משפט]] במשפט החילוני. בידי בית הדין הסמכות להעניש, לעשות צדק ממוני, ואפילו לפסוק [[עונש מוות]].
==סמכות בית הדין==
ישנם שלושה סוגים של בתי דין:▼
על פי ה[[יהדות]], בכל סכסוך יש לפנות לבית דין בלבד, וקיים איסור לפנות ל[[בית משפט|בתי משפט]] הקרויים [[ערכאות של גויים]] (כמצוין ב[[רש"י]] ב[[פרשת משפטים]]) ואף נפסק [[הלכה]] בספר [[שולחן ערוך]] על איסורו. הפניה לבית משפט חילוני מותרת רק במקרה שמדובר במציאות בה אי אפשר להביא את האדם השני אל בית הדין הרבני ולאחר שבית הדין יתן הסכמה לכך. משפט המלך הנזכר בזמן מלכות [[שלמה המלך]] הוא באופן שה[[מלך]] מכהן כאב בית הדין ועמו שני דיינים נוספים לכל הפחות, למעט במקרה שבית דין מאשר אחרת.▼
* בית דין של שלושה דיינים, המוסמך לשפוט ב[[דיני ממונות]];▼
* בית דין של עשרים ושלושה, המוסמך לדון ב[[דיני נפשות]];▼
* בית דין של שבעים ואחד, המוסמך לדון בדינים הנוגעים לכללותו של העם.▼
בזמן [[בית המקדש]] בית הדין הגדול היה יושב ב[[לשכת הגזית]] שבבית המקדש. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], ב[[מסכת תענית]], אף מצוין מקור השם [[הר המוריה]] - "הר שממנו תצא הוראה לישראל". בתי דין של עשרים ושלשה היו פזורים במחוזות ובערים.
▲ישנם שלושה סוגים של בתי דין:
▲על פי ה[[יהדות]], בכל סכסוך יש לפנות לבית דין בלבד, וקיים איסור לפנות ל[[בית משפט|בתי משפט]] הקרויים [[ערכאות של גויים]] (כמצוין ב[[רש"י]] ב[[פרשת משפטים]]) ואף נפסק [[הלכה]] בספר [[שולחן ערוך]] על איסורו. הפניה לבית משפט חילוני מותרת רק במקרה שמדובר במציאות בה אי אפשר להביא את האדם השני אל בית הדין הרבני ולאחר שבית הדין יתן הסכמה לכך. משפט המלך הנזכר בזמן מלכות [[שלמה המלך]] הוא באופן שה[[מלך]] מכהן כאב בית הדין ועמו שני דיינים נוספים לכל הפחות, למעט במקרה שבית דין מאשר אחרת.
▲* בית דין של שלושה דיינים, המוסמך לשפוט ב[[דיני ממונות]];
▲* בית דין של עשרים ושלושה, נקרא גם "[[סנהדרין]] קטנה", המוסמך לדון ב[[דיני נפשות]];
▲* בית דין של שבעים ואחד, נקרא גם "סנהדרין גדולה", המוסמך לדון בדינים הנוגעים לכללותו של העם.
==סופרי הדיינים==
| |||