יהודה גור – הבדלי גרסאות

נוספו 3 בתים ,  לפני 6 שנים
 
==תולדות חייו==
גור נולד ב-[[1862]] ב[[פוהוסט]] ש[[בפלך מינסק]] של [[האימפריה הרוסית]] (ב[[רוסיה הלבנה]], ב[[תחום המושב]] היהודי; כיום ב[[בלארוס]]), לישעיה ראובן גרזובסקי, נצר למשפחת רבנים שהתייחסה אל ה[[מהרש"ק]].{{הערה|{{תדהר|1|244|יהודה גור (גרזובסקי)}}.}} למד ב[[תלמוד תורה|"חדר"]] וב[[ישיבה]] בעירו, וכן שלוש שנים ב[[ישיבת וולוז'ין]] ועבר ל{{ו|וילנה}} כדי ללמוד [[ספרות]]. ב[[וילנה|ווילנה]] התיידד עם [[משכילי וילנה]] והחליט [[עלייה לארץ ישראל|לעלות לארץ ישראל]]. הוא למד בווילנה את מלאכת ה[[צילום]] מתוך מטרה להתפרנס מהצילום ב[[ארץ ישראל]], ובחודש [[סיוןסיוון]] [[תרכ"ז]] (1887) [[העלייה הראשונה|עלה ארצה]].
 
בארץ עבד בתחילה ב[[חקלאות]] ובהמשך בחנות ביפו. לאחר מכן החל לעבוד כמורה ב[[מזכרת בתיה]], בה היה גור ה[[מורה]] הראשון לעברית. במזכרת בתיה הוא נשא לאישה את רחל, בתו של [[מרדכי ניימן]], ממקימי המושבה. בתקופה זה ארגן יחד עם יודלביץ כינוס של המורים העבריים בארץ ישראל, שנחשב ליסוד ל[[הסתדרות המורים]]. גרזובסקי עבר ל[[זכרון יעקב]] בה הנהיג הוראת [[עברית בעברית]] בשנת [[ה'תרנ"א|תרנ"א]] ([[1891]]), ביחד עם המורה חיים ציפרין.{{הערה|[[רחל אלבוים דרור]], '''החינוך העברי בארץ ישראל''', כרך א', עמ' 156‏.}}
 
יהודה גור נפטר ב-[[21 בינואר]] [[1950]], והובא למנוחות ב[[בית העלמין טרומפלדור]] ב[[תל אביב]].{{הערה|{{מעריב||יהודה גור מובא למנוחת־עולמים|1950/01/22|00404}}; {{דבר||יהודה גור – למנוחת עולמים|1950/01/23|00128}}.}}
 
==משפחתו==
היה אב לשלושה בנים (אסף, עמיהוד וישעיהו-שי) ושתי בנות ([[הדסה סמואל]] ונחמה אורנשטיין). שלושת בניו פנו לעיסוק בחקלאות – מטעים, יערנות וגידול בהמות.