ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏עיר דוד: {{תנ"ך|שמואל ב|כד}}
מ ←‏תקופת שלמה המלך: {{תנ"ך|דברי הימים ב|ג}}
שורה 72:
מפעל הבנייה הגדול ביותר המיוחס לשלמה המלך הוא בית המקדש. שלמה המלך החל לבנות את המקדש בחודש אייר בשנה הרביעית למלכותו. הבנייה נמשכה שבע שנים ומחצה, עד חודש חשוון בשנה האחת עשרה למלכותו{{הערה|1={{תנ"ך|מלכים א|ו|לז|לח}}}}. לצורך הבניה גייס שלמה רבבות פועלים, והסתייע בעבודתם ובניסיונם של ה[[פניקים|צידונים]]. בספר מלכים פרקים ו' עד ח' מופיע תיאור מפורט של מבנה המקדש, כליו ועיטוריו כיאה למרכז דתי החשוב ביותר בדת היהודית. מחקרים היסטוריים מצביעים על דמיון בין התיאור המקראי של המקדש לתיאורים של בניית מקדשים ב[[מסופוטמיה]] כפי שעולה מכתובות שנחשפו בחפירות ארכאולוגיות, המסקנות מדמיון זה אינן אחידות ויש הטוענים לקשר בין תרבותי שאיננו שולל מקוריות התיאור בספר מלכים ויש הגורסים כי התיאור נערך לאחר [[חורבן בית ראשון]] על פי זיכרון המחבר של ספר מלכים.
{{הערה|1=מרדכי כוגן, עיר מלך ועיר מקדש תולדות ירושלים בתוך ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים, תש"ס עמוד 75}}.
המקום עליו נבנה בית המקדש הידוע בשם [[העופל]] איננו מתואר בפירוט ומיקומו איננו נמסר בספר מלכים, רק בספר ב{{תנ"ך|דברי הימים ב' פרק |ג'}} נקשר העופל עם [[הר המוריה]] וגורן ארוונה. חוקרי מקרא והיסטוריונים רואים בזיהוי זה מיתוס לא מבוסס שנועד לבסס את הלגיטימיות של הר הבית ו[[בית המקדש השני]]. חיזוקים מסוג זה היו דרושים גם בתקופת בית ראשון בעת שניטש מאבק בין ירושלים כמרכז דתי חסר [[מסורת]] לבין מרכזי [[פולחן]] אחרים ברחבי [[ישראל]] ובהם: [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]], [[תל דן|דן]] ו[[שילה (אתר מקראי)|שילה]], מאבק זה שהדיו ניכרים בעובדה כי עם בניית בית המקדש לא בוטל הפולחן ב[[במות]] שבחלקי הארץ השונים, ואלה הוסיפו לשמש לצורכי זבח וקורבן. בממלכת יהודה הוסיפו לזבוח בבמות השונות עד לימי [[יאשיהו]] (621 לפנה"ס) כאשר נהרסו ה[[במות]] ובית המקדש נהיה למקום היחיד לעבודת אלוהים. בזמן זה אף נאסרה [[עבודת אלילים]] איסור גמור והציווי על עבודת האלוהים הפך לייסוד האמונה היהודית.
 
===בירת ממלכת יהודה===