הבדלים בין גרסאות בדף "האסכולה הדויטרונומיסטית"

מ
←‏עריכה רבת רבדים: {{תנ"ך|מלכים ב|כג|כד}}
מ (←‏עריכה רבת רבדים: {{תנ"ך|מלכים ב|כג|כד}})
==עריכה רבת רבדים==
תלמידיו הגרמנים פיתחו את התאוריה והצביעו על עורכים נוספים מתקופת הגלות: העורכים הללו הצביעו על קיומן שלוש עריכות דויטרונומיסטיות: 1. עריכה היסטורית; 2. עריכה נבואית; 3. עריכה נומיסטית (=תורני).
חוקרים אמריקנים הבחינו גם בעורכים קדם גלותיים, שהבולט בהם הוא קרוס, שהציע את 'שיטת הגושים' הכוללת את גוש הפרקים דברים - מל{{תנ"ך|מלכים ב כ"ג 24|כג|כד}}, וגוש שני הכוללת את מל"ב כ"ג 25 ואילך. חוקרים רבים פיתחו את השערתו של קרוס והציעו כי העורך הגלותי אחראי על תוספות של פסוקים נוספים בתוך הגוש הראשון.
תאוריות אחרות הציעו כי מדובר ב'אסכולה דויטרונומיסטית', שפעלה החל מהמאה השביעית לפנה"ס, משנת 622 לפנה"ס ושגשגה בתקופת [[גלות בבל]] ו[[שיבת ציון]] במהלך המאה החמישית והשישית לפנה"ס. עקרונותיה ואמונותיה באים לידי ביטוי לאורך ספרי נביאים ראשונים.
 
# רעיון ריכוז פולחן (על פי החוק בדברים י"ב 14-1)- על פי החוק ישנו רק מקדש חוקי אחד בארץ כולה והוא המקדש בירושלים. המקדימים מייחסים את כתיבת החוק לחזקיהו מלך יהודה (מל"ב י"ח) והמאחרים סוברים כי הוא נכתב בימי הגלות.
# בית דוד - האסכולה המשנה תורנית העלתה על נס את המלכים משושלת דוד. על פי שמ"ב ז' לדוד הובטח כי תצא ממנו שושלת מלכים נצחית בירושלים אחרי שהעביר אליה את המשכן. העורך הדויטרונומיסטי הדגיש את סדרי השלטון והפולחן שהנהיג דוד בממלכה, אר המשיכו להתקיים כל ימי ממלכת יהודה. מנגד העורך גינה את ההתנהלות הקלוקלת של ממלכת ישראל הצפונית על ידי תיאור האנרכיה השלטונית והדתית ששלטה בה באמצעות הציטוט {{ציטוטון|בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה.|שופטים כא 25}}.
# רעיון הברית - עקרון הברית בין ה' לעמו נמצא במרכזה של העריכה. המלך והעם מחויבים בחוקי ברית סיני, ועליהם להישמע לחוקיו ומצוותיו של האל. כל הפרה של החוקים הללו גוררת עונש. העם מחויב בעיקר לדיברות הראשונים הקובעים את החובה להיות נאמן לאל אחד.
 
==ראו גם==
# [[האסכולה האפרתית]] (ידועה גם בשם "אלוהיסטי המאוחרת")