אונאת דברים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור לפירושונים: שופטים -> ספר שופטים
מ ←‏חלות האיסור: {{תנ"ך|שופטים|ה|לא|קצר=כן}}
שורה 32:
ואם אולי יכריחנו מחרף מבני אדם להשיב על דבריו, ראוי לחכם שישיב לו דרך סלסול ונעימות ולא יכעס הרבה, כי [[כעס]] בחיק כסילים ינוח, וינצל עצמו אל השומעים מחירופיו וישליך המשא על המחרף, זהו דרך הטובים שבבני אדם.
ויש לנו ללמוד דבר זה, שמותר לנו לענות כסיל, לפי הדומה, מאשר התירה התורה [[הבא במחתרת]] להקדים ולהורגו, שאין ספק שלא נתחייב האדם לסבול הנזקין מיד חבירו, כי יש לו רשות להינצל מידו, וכמו כן מדברי פיהו אשר מלא מרמות ותוך, בכל דבר שהוא יכול להנצל ממנו. <br>
ואולם יש כת מבני אדם שעולה חסידותם כל כך שלא ירצו להכניס עצמם בהוראה זו להשיב חורפיהם דבר, פן יגבר עליהם הכעס ויתפשטו בעניין יותר מדי, ועליהם אמרו זכרונם לברכה: הנעלבין ואינם עולבין, שומעין חרפתם ואינם משיבין, עליהם הכתוב אומר ([[ספר שופטים{{תנ"ך|שופטים]] |ה, |לא|קצר=כן}}): 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'{{הערה|1=[[מסכת שבת|שבת]] פח, ב}}|מקור=ספר החינוך, שם|מרכאות=כן}}
 
בדומה לכך, פוסק ה[[רמ"א]] שאדם המאנה ומצער עצמו, מותר לאנות אותו.