משתמש אלמוני
אין תקציר עריכה
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: שינויים קוסמטיים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מְדִינִיּוּת פִיסְקָלִית''', בשונה מ[[מדיניות מוניטרית]], הוא מונח ב[[מקרו-כלכלה]] המתאר את
במדינות המערביות מקובל כי המדיניות הפיסקלית נמצאת באחריות ה[[ממשלה]], בניגוד למדיניות המוניטרית הנמצאת באחריות [[הבנק המרכזי]].
== מונחים ==
כאשר הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, כפי שנוהגות בפועל רוב הממשלות, אנו נאמר כי לממשלה '''[[גירעון תקציבי|גירעון פיסקלי]]'''. הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי ([[חוב פנימי]]) או על ידי קבלת הלוואות מחו"ל ('''חוב חיצוני'''). לבסוף, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]], להדפיס כסף חדש ולשלם באמצעותו.
כאשר ממשלה נוקטת '''מדיניות פיסקלית מרחיבה''' היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני או מצמצמת את גביית המסים. המצב ההפוך ייקרא '''מדיניות פיסקלית
== שימוש במדיניות פיסקלית ==
הכלכלן [[ג'ון מיינארד קיינס]], מייסד אסכולת ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]], טען שהמדיניות הפיסקלית הממשלתית היא כלי רב עצמה המסייע לממשלה לבצע שינויים במשק. קיינס גרס כי לקחי [[השפל הגדול]] מלמדים אותנו כי
באופן כללי יותר, מקובל לדבר על '''מדיניות אנטי-מחזורית''': כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה בעת [[מיתון]], כך יש לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת או מרסנת בשעת גאות. על ידי הקטנת הוצאות הממשלה או העלת המיסים בתקופה של תעסוקה מלאה וצמיחה גבוהה, ניתן אמנם למתן את הקיצוניות של [[מחזור העסקים]] ולמנוע תקופת שפל חריפה בעתיד. אך בפועל ממשלות אינן נוהגות על פי רוב להילחם בגאות ושגשוג כלכלי באופן זה. בעולם המערבי יהיה זה בדרך כלל הבנק המרכזי שיילחם ב[[אינפלציה]], שהיא תוצאה שלילית של גאות, על ידי העלאת שער ה[[ריבית]] במשק (מדיניות מוניטרית).
== חוב ציבורי ==
|