מנגנוני הגנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, עריכה |
הגהה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Herringbone patterned blocks.jpg|ממוזער|266 פיקסלים|מנגנוני הגנה מסתירים מהפרט רגשות איתם הוא מתקשה להתמודד]]
ב[[פסיכואנליזה]] '''מנגנוני הגנה''' הם קבוצת תהליכים נפשיים שתפקידם להגן על הפרט מ[[מודעות]] לרגשות שליליים ובייחוד מ[[חרדה]]. את המונח טבע [[זיגמונד פרויד]], אבי הפסיכואנליזה, בעקבות אבחנותיו על ה[[היסטריה נשית|היסטריה]] שממנה סבלו רבות ממטופלותיו הראשונות. הוא טען שההיסטריה אינה אלא מנגנון הגנה ששימש אותן להתמודדות עם כאב רגשי שהן לא יכלו לשאת, והסביר כיצד השימוש במנגנוני הגנה לא בוגרים, גוזל מהפרט אנרגיות נפשיות ומפריע לפיכך לאורח החיים השוטף. פרויד ראה ב[[פסיכואנליזה]] אמצעי המכוון בראש ובראשונה לשדרוג מנגנוני הגנה בסיסיים למנגנוני הגנה מפותחים יותר המאפשרים לאדם להפחית מסבלו ולתפקד טוב יותר בחברה
תאורטיקנים של [[פסיכולוגיית האגו]], ובראשם [[אנה פרויד]], הרחיבו על תפקידם של מנגנוני ההגנה בהתמודדות עם [[שכול|אובדן]], ואילו תאורטיקנים של [[פסיכולוגיית העצמי]] טענו שמנגנוני ההגנה פועלים גם לשימור תחושה של עצמי חזק, אחוד ובעל ערך חיובי. כיום מיוחס למנגנוני ההגנה תפקיד חשוב גם בחייהם הבריאים של בני אדם בוגרים: כשם שחרדה היא תחושה חיונית לכל אורגניזם מסתגל ובריא בהיותה אות אזהרה מפני סכנה, כך גם מנגנוני ההגנה מפני החרדה הכרחיים לאדם. למעשה, מצבים [[פסיכוזה|פסיכוטיים]] נתפסים לפעמים כעדות להיעדרם של מנגנוני הגנה מספקים.
| |||