מחזיקי הדת (עיתון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 4:
העיתון יצא לאור ביוזמת רבי [[יהושע רוקח]] ומטעם ארגון "[[חברת מחזיקי הדת]]" של [[חסידות בעלז]]. עד לשנת [[1886]] הופיע העיתון כ[[דו-ירחון]] תחת השם "מחזיקי הדת", ובשנים 1895-1886 הופיע בדרך כלל אחת לשבוע תחת שני שמות שונים: "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת" - ככל הנראה משום שהמייסדים לא הצליחו לקבל רישיון מהממשלה האוסטרו הונגרית להוצאה תדירה של שבועון. את העיתון ערכו יהושע ליפסקר ויהודה קרונגולד.
 
העיתון היה בין הראשונים שיצאו מחוגי האורתודוקסיה. באותה תקופה נפוצו עיתונים [[משכילתנועת ההשכלה היהודית|משכיליים]]יים רבים, והעיתון יצא כמעין תגובה וניסיון להילחם ב"[[יהדות מתקדמת|מחדשים]]". הוצאת העיתון לוותה בביקורת וחשש מצד חלק מהציבור האורתודוקסי דאז, שעדיין ראו בעצם מושג העיתונות מקור ל[[ליצנות]] וקלות ראש. כך למשל מסופר שרבי [[יהודה אריה ליב אלתר]] (ה"[[שפת אמת (ספר)|שפת אמת]]") הורה להזמין שני עותקים מהעיתון בעקבות בקשתו של רבי [[יהושע רוקח]], אך ציווה לשרוף אותם מיד עם הגיעם לביתו.{{הערה|1=[http://alonim.free.fr/Guilyonot/5769/Ekev/fl_4a7c20c1e8550.pdf מערכות ישראל למען חומר קריאה כשרה. חלק א' - מאורי הגולה מייסדים חברות "מחזיקי הדת" וגיליון "מחזיקי הדת"], לרגל גיליון "[[העדה]]" ה"אלף וחמש מאות", עמ' יב}}
 
בשנותיו הראשונות התמקד העיתון בסקירת חיי הדת בלבוב. במרוצת הזמן החל לעסוק גם בנעשה בעולם, ומדי פעם פורסמו בו [[פיליטון|פיליטונים]], [[מאמר]]ים [[פוליטי]]ים ודברי [[פולמוס]] בחלק התחתון של הדף, תחת כותרות כגון "משיב כהלכה" או "שאלת חכם אחד מרעהו על דבר חבורה קדושה מחזיקי הדת ותשובתו הרמה". מעת לעת פורסמו גם [[שיר]]ים, כגון שיר ליום חתונה בבית המלוכה ב[[בלגיה]],{{הערה|1=[http://www.jpress.org.il/Default/Skins/TAUHe/Client.asp?Skin=TAUHe&enter=true&sPublication=KMD&Hs=advanced&AW=1312874666641&AppName=2 מאי 1881]}} שיר מבדח על [[המן הרשע]]{{הערה|פורים תרמ"ב}} וכן [[פואמה]] אודות רדיפות היהודים{{הערה|מאת הילל בן שכ"ר ([[יהודה ליב לנדא (יוהנסבורג)|יהודה ליב לנדא]]), גיליון 16, אב תרל"ט}} כמו כן פורסמו בו בשנים תרנ"ו-תרנ"ז סיפורים היסטוריים שתורגמו מהשבועון החרדי בפרנקפורט "[[דער איזראעליט]]".{{הערה|למשל "הנער בנימין מטרייסט"}}
 
כותבי העיתון לא הזדהו בדרך כלל בשמם, וחתמו ב[[ראשי תיבות]], אם כי לאורך השנים חתמו יותר ויותר כותבים בשמם המלא. עם הכותבים שהרבו לכתוב בעיתון נמנו משה אריה ליב הארמעלין (בכינויו מאל"ה, 1893-1826), והעיתונאי מרדכי וייסמן-חיות (בכינויו מו"ח, 1831-1914).
 
כל גיליון הכיל שמונה עמודים, ובעמוד הראשי הופיע דרך קבע "אזהרה ובקשה": "לנהוג כבוד בזה המ"ע כמו בכל ספרי הקודש, ושלא לנהוג בהם מנהג חול ח"ו, רק לאספם ולשמרם. וכאשר יתרבו העלים יתנו הקוראים הנכבדים לכרוך אותם". בשנת 2011 הועלו רוב גליונות העיתון לאתר [[עיתונות יהודית היסטורית]].
 
מספר כתבי עת נוספים יצאו בשם זה, בהם ה[[ירחון]] "קול מחזיקי הדת" שיצא בירושלים על ידי חסידות בעלזא בשנים תשל"ח-תשל"ט. הירחון יצא בפורמט של [[מגזין]] עבה, וכלל חמישה גיליונות. המשכו בירחון "[[המחנה החרדי]]".
 
==קישורים חיצוניים==