וירטואליזציית אחסון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 21:
* ניתן להקפיא דיסק וירטואלי בנקודות זמן שקובע אחראי הרשת כ"תצלום הבזק" (snapshot), מבלי ל"הפריע" לאפליקציות. בעזרת הקפאה זאת ניתן לגבות את הכוננים. הגיבוי יכול להיות לדיסק מקומי אחר או לרשמקול (שיכול להיות בעצמו וירטואלי). ההקפאה, במקרה כזה, כהפסקת חשמל ושיחזור המידע הוא תלוי תמיכת האפליקציה לכישלון כזה. ניתן גם להתחבר לאפליקציות על מנת לבצע הקפאה "אטומית"; באפשרות זאת יש לעשות שימוש בכלים הנמצאים בחלק ממערכות הפעלה או כלים המסופקים על ידי יצרני האפליקציות. ברוב ההתקנים ישנה אפשרות להקפיא מספר דיסקים בצורה עקבית כאשר יש קשר בין המידע הרשום בדיסקים אלו (למשל קובצי יומן (לוג) של [[מסד נתונים]]).
* ספריית רשמקולים וירטואלית משמשת כתחליף לרשמקולים פיזיים. היתרון בכך שאין צורך להסתמך על [[סרט מגנטי|מדיות]] איטיות, יקרות ואמינות פחות. תוכנת הווירטואליזציה מחקה את פעולת הרשמקולים, והשרתים משתמשים בתוכנות [[גיבוי]] לרשמקולים הנפוצות.
* אפשרות להתאוששות מאסון על ידי העתקת המידע למרחקים גדולים בעזרת שימוש ב-Tcp/IP בצורה א-סינכרונית או מרחק קצר בצורה סינכרונית. ההבדל בין שתי השיטות הוא בעדכניות ועקביות המידע. בצורה הא-סינכרונית לא מובטח שכל המידע אכן ישוחזר, ואילו בשיטה הסינכרונית ההתאוששות היא אמינה יותר. יתרונה העיקרי של השיטה הא-סינכרונית הוא ביכולת להפיץ את המידע (שמהירותו מוגבלת על ידי מהירות האור) למרחקים רבים יותר. בעזרת שימוש ב[[שכפול נתונים]] ניתן להעתיק את הכוננים הבסיסיים למדיות שניתן לשלוח "בדואר רגיל" ובכך לחסוך זמן רב. בעזרת ווירטאליזציה ניתן להשתמש במדיות זולות (כולל שימוש ב[[אחסון ענן]]). ניתן לעשות כפעולה יחידה ואז לשכפל את הנתונים כהעתקה מלאה תוך כדי אפשרות למשתמש לעבוד על עותק המידע בצורה מיידית גם לפני סיום ההעתקה בפועל. ניתןבחלק מהמקרים אפשר לכתוב את המידע על פי סוגי [[RAID]] שונים כשהדיסקים השונים מחוברים למשאבים שונים (מחשבים, חיבורי חשמל וכיוצ"ב). בצורבצורה זאת ניתן להוזיל ולהקל את מלאכת השחזור.
* אפשרות להחליף את התשתית הפיזית (את הדיסקים ה"אמיתיים") מבלי לכבות את השרתים והאפליקציות הרצות בהם. פעולה זאת מתבצעת על ידי תוכנת הווירטואליזציה בצורה שקופה לשרתים אשר מבחינתם לא חשים בהבדל, שכן הם תמיד משתמשים בדיסקים וירטואלים.
* ביצוע Tiering, כלומר מידע הדרוש בתכיפות יימצא באמצעי אחסון מהירים וההיפך מידע הפחות נדרש (למשל גיבויים) יכול להיות מאוחסן באמצעי אחסון איטיים וזולים יותר. ישנה אפשרות לבצע Tiering דינמי על ידי דגימת תכיפות השימוש. לדוגמה אזורים מסוימים בדיסקים יכולים לשבת בדיסקים פיזיים מהירים (ואף לדיסקים מבוססי [[זיכרון הבזק]] או זיכרון רגיל) ואחרים יכולים להיות מופנים לדיסקים איטיים (ואף שימוש בענן מחשוב). האלגוריתמים העוסקים בכך משיקים לעתים לאלגורתמי [[זיכרון מטמון#זיכרון מטמון של דיסק קשיח|זיכרון מטמון של דיסק קשיח]]. השימוש באפליקציה זאת מאפשר גם SLA{{כ}}{{אנג|Service-level agreement}}.