חוק מס ערך מוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, ניסוח + מחיקת משפט לא מבוסס וכנראה גם לא נכון
שורה 4:
 
בשני מגזרים בישראל מוטל המע"מ על-פי הגדרתו החלופית (מע"מ פיננסי):
* [[מוסד כספי]]: [[בנק]]ים, [[חברת ביטוח|חברות ביטוח]] ונותני שירותים פיננסיים חייבים ב[[מס שכר]] ורווח על תשלומי ה[[שכר]] וה[[רווח (כלכלה)|רווח]]. שעורשיעור המס החל עליהם זהה, למעשה, לשיעור המע"מ הנגבה מעסקים, והם אינם זכאים להחזר של מס תשומות. בשל אופי פעילותם אין זה יעיל טכנית לגבות מע"מ ממוסדות פיננסים בדרך של "החזר מס תשומות".
* [[מוסד ללא כוונת רווח]] (מלכ"ר): לרבות מוסדות המדינה, חייבים ב[[מס שכר]] בשיעור של כמחצית משיעור המע"מ על תשלומי השכר שלהם. גם המלכ"רים אינם זכאים להחזר מס תשומות ומאחר שמעצם הגדרתם כפעילותהם מוסדות ללא רווח, הטלת המע"מ היא על שכר בלבד.
 
==היסטוריה==
 
הרעיון להחיל בישראל מס ערך מוסף הוצע כבר בשנת 1964, בעת שהמס נהג כמעט רק ב[[צרפת]] ובמושבותיה ב[[אפריקה]], על ידי ד"ר [[אמוץ מורג]], שהיה מרצה באוניברסיטה העברית ויועץ למנהל הכנסות המדינה. בהצעתו נועד המע"מ להחליף את כל המיסים האחרים{{הערה|{{מעריב|אהרן בידן|הצעה: מס אחיד ויחיד|1964/07/14|01101}}}}. בשנת 1968 המליצה הרשות לתכנון כלכלי להנהיג מע"מ במקום מיסי הקנייה וה[[מכס]]{{הערה|{{דבר||מס על ערך מוסף במקום מיסי העקיפין|1968/04/01|00707}}}}. הנהגת מס ערך מוסף במקום מכס נדרשנדרשה לאור ההסכמים של ישראל עם השוק האירופי המשותף שחייבו את ביטול ה[[מכס]] על מוצרים מיובאים מאירופה{{הערה|{{דבר||הידוק הקשרים עם השוק מחייב|1970/04/19|00305}}}}. בתחילה נעשו נסיונות להנהיג מס ערך מוסף כבר בשנת 1972{{הערה|{{מעריב||מיסוי בשיטת מס ערך מוסף יונהג|1970/11/19|00401}}}}, אולם המהלך השתהה ונכנס לתוקךלתוקף רק בשנת 1976.
 
== גובה המס ==
שורה 16:
{{מס ערך מוסף בישראל}}
 
בשלושת העשורים האחרונים התקבע שיעור המע"מ בישראל על רצועה צרה שנעה בטווח של 15%-18%, בהתאם למצב הכלכלי ולמדיניות המס. בתקופות שפל שיעור המע"מ עולה לטווח המקסימלי ובתקופות שפע המע"מ יורד לטווח התחתון.
 
== פטור ממע"מ ושיעורי מס מיוחדים ==
שורה 24:
* השכרת [[מקרקעין]] והחכרת מקרקעין שהוראות החוק להגנת הדייר, התשל"ב-1972, חלות עליהם.
* מכירת מקרקעין המושכרים בתנאי שכירות מוגנים כאמור.
* מכירות באזור [[אילת]]. על-פי חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים){{הערה|{{חילן||חוק אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממיסים), תשמ"ה-1985|חקיקה/דיני-מיסים/חוק-אזור-סחר-חופשי-באילת}}}}, מכירת מוצרים או מתן שירותים בעיר [[אילת]] או במועצה האזורית [[חבל אילות]] בידי עוסק תושב האזור לצריכה באזור אילת או שימוש בה, פטורים ממע"מ. על מספר מוצרים בני קיימא כמכוניות, מדיחי כלים וכדומה לא חל הפטור והם חייבים במע"מ בשיעור מלא. בינואר 1994 בוטל הפטור על מכירת סיגריות באילת בשל פרופורציות צריכה לא הגיוניות (עם ביטול הפטור ירד שעורשיעור קניית הסיגריות באילת ב65%).
על מכירת מוצרים ושירותים מסוימים, לעסקים באזור אילת על ידי עסקים שמחוץ לאזור אילת, חל מע"מ בשיעור אפס, כך שהפטור ממע"מ באזור אילת קרוב יותר למע"מ בשיעור אפס המוציא מבסיס המס את כל הפעילות הכלכלית באזור אילת.
 
העסקאות בישראל שבהן העסק יכול לקבל חזרה את המע"מ ששולם על ידו ובמכירה יהיה חייב במס בשיעור 0% מתרכזות בפעילויות הבאות:
* [[ירקות]] ו[[פירות]], בתנאי שלא נעשתה בהם פעולת עיבוד כלשהי (עיבוד למעט ניקוי, בירור, אריזה, הבחלה, החסנה וקירור).
* מכירות בחנויות [[דיוטי פרי]] כמו למשל ב[[נמל תעופה בן-גוריון]], ומכירות של סחורות לחנויות כאלו.
* יצוא מוצרים ושירותים כולל [[נכסי ידע|נכסים לא מוחשיים]].
שורה 35:
* שירותים מסוימים ל[[תיירות]] נכנסת:
** לינה ב[[בית מלון|בתי מלון]], ובכלל זה כל ההוצאות במלון הנילוות ללינה (מזון ומשקאות, כביסה, בידור וכדומה), בתנאי ששולמו דרך חשבון הלינה וב[[מטבע זר]].
** שרותישירותי הסעה, תיור ו[[השכרת רכב]] - אם התבצעו באמצעות ספקים מאושרים ושולמו במטבע זר.
** תיירים זכאים לבקש החזר מע"מ, בתנאים מסוימים, על רכישות מוצרים בני-קיימא לצורך ייצואם אל מחוץ לגבולות הארץ.
בעולם לא מקובל להחיל מע"מ בשעורבשיעור אפס על שירותי תיירות נכנסת. בישראל מע"מ בשיעור אפס על שירותים אלה נועד לעודד כניסת תיירים לישראל באמצעות סבסודם.
 
==דוגמאות הסבר לחישוב מע"מ==
שורה 48:
'''דוגמה 1:'''
 
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,400 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,631 ₪.
 
שורה 54:
* מע"מ עסקאות בעסקה הוא 231 ₪ . (1,631-1,400 ₪) – מע"מ זה שולם לעסק על ידי הלקוח.
 
בידי העסק נשאר ההפרש שהוא 66 ₪. (231-165 ₪). סכום זה ישולם לשלטונות מע"מ ב- 15 לחודש שלאחר החודש בו בוצעו העסקאות.
 
'''דוגמה 2 :'''
 
* עסק קנה את מוצר א' במחיר לפני מע"מ של 1,000 ₪, מחיר בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 1,165 ₪.
* העסק מכר את מוצר א' במחיר לפני מע"מ (מחיר הפסד) של 800 ₪, מחיר ללקוח בתוספת 16.5% מע"מ, הוא: 932 ₪.