פרדוקס הסולם והאסם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
את יחסיות הסימולטניות ניתן להבין גם כאילו ישרים המייצגים מאורעות סימולטניים במערכת ייחוס אחת (ישרים מקבילים לציר המקום) מיוצגים על ידי ישרים נטויים במערכת ייחוס אחרת, כמוראה בהמחשה משמאל. בפרט, אפילו ה'''סדר''' של מאורעות עשוי להשתנות במעבר בין מערכת ייחוס אחת לאחרת.
הסיטואציה המוצגת בפרדוקס ניתנת להמחשה ב[[מרחב זמן|דיאגרמת מינקובסקי]] המופיעה באיור למטה. הדיאגרמה היא במערכת הייחוס של האסם. הפס הכחול האנכי מראה את האזור האסם תופס במרחב-זמן, והפס האדום בצורת מקבילית מראה את האזור שהמוט תופס במרחב זמן. צירי ה-x ו-t הם צירי המרחב והזמן של האסם, בהתאמה, בעוד צירי ה-'x ו- 't מייצגים את צירי המרחב והזמן של המוט, בהתאמה. ראוי להבהיר שציר ה-t' אינו באמת מתלכד עם אחת מצלעות המקבילית, אף על פי שזה נראה כך באיור, ובנוסף האיור לא מתייחס למקרה המעניין ביותר בו אורכו המקוצר של המוט שווה בדיוק לאורך האסם.
הקו האדום המודגש מקביל לציר ה-x', ומייצג את אוסף כל הנקודות (אירועים) במרחב-זמן של האסם שמתרחשות סימולטנית במערכת הייחוס של המוט. כיוון שהקו האדום מוכל כולו בתוך המקבילית האדומה, הוא מייצג אירועים של חפיפה מרחב- זמנית של חלקי המוט במערכת הייחוס של האסם, ולכן אם "מקבצים" את כל חלקי המוט שנצפו במיקומים ובזמנים שונים, מקבלים למעשה את המוט כפי שהוא נראה במערכת הייחוס של המוט, ואורך הקו האדום המודגש הוא למעשה אורך המנוחה של המוט (כלומר <math>L_1</math>).
| |||