אשר הניא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (גרסה, גרסאות)
אין תקציר עריכה
שורה 12:
שני הבתים האחרונים של הפיוט הם הבתים המפורסמים בפיוט, "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי, תשועתם היית לנצח ותקוותם בכל דור ודור". לאחר בתים אלו מופיעה שורה נוספת "להודיע שכל קוויך לא יבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך", ואחריה פיסקה נוספת "ארור המן אשר ביקש לאבדי, ברוך מרדכי היהודי, ארורה זרש אשת מפחידי, ברוכה אסתר בערי, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים, וגם [[חרבונה]] זכור לטוב".
 
הפיסקה האחרונה אינה קשורה כלל לפיוט, והיא נוספה כחובת אמירה בימי הפורים על פי [[מסכת סופרים]] וה[[תלמוד ירושלמי]]. בתלמוד ירושלמי ({{ירושלמי|מגילה|ג|ז|}}) נאמר:"רב אמר צריך לאמר ארור המן ארורים בניו אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונה זכור לטוב"{{הערה|וכן ב[[מדרש רבה]]: רב כי הוי מטי להמן בפורים אמר ארור המן וארורים בניו לקיים מה שנאמר ושם רשעים ירקב. אמר רבי פנחס חרבונה זכור לטוב. וכן ב[[מדרש שמואל]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33213&st=&pgnum=40 פרשה א']. היברובוקס.}}, ובמסכת סופרים ({{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/יד|פרק יד הלכה ו}}):"...ואחר כך מקלס לצדיקים ברוך מרדכי ברוכה אסתר ברוכים כל ישראל, ורב אמר צריך לומר ארור המן וארורים בניו, אמר רבי פנחס צריך לומר חרבונא זכור לטוב". גם ב[[תלמוד בבלי]] נרמזת חובת אמירה זו, באימרתו של רבא ({{בבלי|מגילה|ז|ב}}) "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", וה[[תוספות]] ו[[הרא"ש]]{{הערה|[https[s:רבינו אשר על הש"ס/מגילה/he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%90%D7%A9%D7%A8_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%A9%22%D7%A1/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%90פרק א#.D7.A1.D7.99.D7.9E.D7.9F_.D7.97סימן ח|מגילה א, ח]].}} ציינו לדברי הירושלמי. וכך נפסק ב[[ארבעה טורים|טור]]{{הערה|{{ויקיטקסט|טור אורח חיים תרצ}}.}} וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תרצ טז}}.}}.
 
לפיסקה זו גרסה אחרת הנאמרת גם בנוסח עדות המזרח (שאינם אומרים את הפיוט "אשר הניא") המתחילה:"ברוך ה' אלקי ישראל". גרסאות נוספות מופיעות במחזורים וסידורי תפילה קדומים.