ויליאם פיט האב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Benittop (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
}}
}}
'''ויליאם פיט, הרוזן מצ'טהאם''', הידוע גם כ'''ויליאם פיט האב''', (ב[[אנגלית]]: '''William Pitt, 1st Earl of Chatham'''{{כ}}; [[15 בנובמבר]] [[1708]] - [[11 במאי]] [[1778]]), היה [[מדינאי]] [[בריטי]] שעמד ב[[ראש ממשלת בריטניה]] בין השנים 1766 ל-1768. קודם לכהונתו כראש הממשלה כיהן פיט כשר החוץ בממשלת בריטניה והיה הכוח המניע מאחורי הצלחתה של זו ב[[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]].
 
'''ויליאם פיט, הרוזן מצ'טהאם''', הידוע גם כ'''ויליאם פיט האב''', (ב[[אנגלית]]: '''William Pitt, 1st Earl of Chatham'''{{כ}}; [[15 בנובמבר]] [[1708]] - [[11 במאי]] [[1778]]), [[מדינאי]] [[בריטי]] שעמד ב[[ראש ממשלת בריטניה]] בין השנים 1766 ל-1768. קודם לכהונתו כראש הממשלה כיהן פיט כשר החוץ בממשלת בריטניה והיה הכוח המניע מאחורי הצלחתה של זו ב[[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]].
 
שמו "ויליאם פיט האב" נועד להבדילו מבנו, [[ויליאם פיט הבן]], שהיה אף הוא ראש ממשלת בריטניה בתקופה מאוחרת יותר. על שמו נקראת העיר האמריקנית [[פיטסבורג]]. לעתים נקרא פיט ב[[תוארי אצולה|תואר האצולה]] שלו, צ'טהאם (Chatham).
שורה 44 ⟵ 43:
[[מלחמת שבע השנים]] שפרצה בסמוך לתחילת כהונתו הביאה אותו לגיבוש אסטרטגיה לפיה בריטניה תתמקד בצפון אמריקה, ותנסה להגיע שם להישגים מרחיקי לכת. לכן, בזירה האירופית הייתה פעילותה של בריטניה מצומצמת, ועיקר פעילותה שם התבטאה בסיוע לפרוסיה בהנהגתו של [[פרידריך השני, מלך פרוסיה|פרידריך השני]]. עיקר הפעילות הצבאית התבצעה במסגרת [[מלחמת הצרפתים והאינדיאנים]], הזירה האמריקנית של מלחמת שבע השנים, שבה הכתה בריטניה את צרפת ללא תנאי תוך השגת ויתור צרפתי על [[צרפת החדשה]] - המושבה הצרפתית שהחלה להתהוות בצפונה של אמריקה. פיט היה מעורב בזירה זו לפרטי פרטים. הוא למד את מפות האזור, בפרט לאחר הניצחונות הצרפתיים עד 1757. הוא הביא לגיבוש תוכנית אסטרטגית בשנת 1758, וממקום מושבו בלונדון, מרחק אלפי קילומטרים מזירת המלחמה, שלח הוראות לקציני הצבא שלו ועודד את רוחם.
 
"רצוי מאוד יהיה", כתב בדצמבר 1758 לגנרל אמהרסט, "שאפשר יהיה להמשיך בפעולות מעבר לאגם אונטריו עד לניאגרה, ושתוכל לאפשר לעצמך לפתוח בפעולה נגד המצודה שם, שהצלחתה תסייע לכונן שליטה רצופה על האגם, ובתוך כך גם לנתק את הקשר בין קנדה למושבות הצרפתיות בדרום."‏‏{{הערה|1= מקור: וינסטון צ'רצ'יל, ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית, כרך 3).}}
לתוצאות המלחמה, שבצפון אמריקה הסתיימה למעשה כבר ב-1760 עם כיבוש [[קוויבק סיטי]] ו[[מונטריאול]]{{הערה|1=מלחמת שבע השנים הסתיימה רשמית רק ב-1763 עם חתימת [[חוזה פריז (1763)|חוזה פריז]]}} היו השלכות ארוכות טווח על מעמדה של בריטניה בעולם כמעצמה, ופיט כאדריכל הניצחון זכה בתהילת עולם. ברם, בשנת 1760 עלה לשלטון המלך [[ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השלישי]]. הוא ויועציו היו עוינים לפיט, והוא נאלץ להתפטר באוקטובר 1761.
 
שורה 58 ⟵ 57:
 
{{ציטוט|תוכן="[[רוברט וולפול|וולפול]] היה שר שהמלך נתן לעם, פיט היה שר שהעם העניק למלך."|מרכאות=לא}}
[[הוראס וולפול]] כתב על פיט באחד ממכתביו, בעקבות כיבוש האי [[מרטיניק]] ב-1761: " אני אומר לך כי (בכושר הדיבור שלו) כבש את מרטיניק... לרומאים לקח שלוש-מאות שנה לכבוש את העולם. אנו הכנענו את כדור הארץ בשלושה מסעות מלחמה, וגודלו של כדור הארץ, אם יורשה לי לומר, לא השתנה מאז."‏‏{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=kfgkAAAAMAAJ&pg=PA143&lpg=PA143&dq=tell+you+it+has+conquered+Martinique+horace&source=bl&ots=Mh2d5QrZf4&sig=sXhGWU59HjxM_PHJD0TPOPJX7k4&hl=iw&ei=pz4WSrTQDoS6jAfOn5DgDA&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1 מקור באנגלית‏באנגלית] }}
 
פיט המשיך לכהן תקופת מה בבית הלורדים, וקרא ללא הועיל להתפייסות עם המתיישבים האמריקאים, בטרם יהיה מאוחר מדי. הוא מת ב-1778, שבע מהחיים הפוליטיים, חוזה בחששותיו הגרועים ביותר קורמים עור וגידים עם [[הצהרת העצמאות האמריקאית]] ב-1776.