ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

[[רגמים]] הנםהם תלוליות אבנים ועפר שנוצרו בידי אדם ללא רבדים. את הכינוי העניקה ד"ר [[רות עמירן]] למקבץ של תלוליות אלו המצויות במערב [[ירושלים]], החל מ[[בית זית]] בצפון וכלה ב[[עיר גנים]] ו[[גבעת משואה]] בדרום. מלבד בירושלים, לא נמצאו כל רגמים בתחומי ארץ ישראל. מספרם המקורי של הרגמים הוא 19 (כמחציתם הוסרו) והם מופו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ד"ר עמירן. קוטר הרגמים נע בין 10 ל-42 מטר, וגובהם בין 3 ל-9 מטר. בחפירה יסודית בהנחיית ד"ר עמירן שבה הוסרה כל הערמה מאחד הרגמים בשכונת [[קריית מנחם]], תוארכו הממצאים ל[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה השביעית לפני הספירה]] (תקופת [[ממלכת יהודה]]). בתחתית הרוגם גם נתגלה מבנה, וסמוך לו שרידי [[שריפה]]. בחפירת הצלה ברגם מס' 4 נמצאו ממצאים המתאימים ל[[המאה ה-8 לפנה"ס|מאה ה-8 לפנה"ס]], כולל [[חותמת|חותמות]] המתייחסות ל[[חזקיהו]]. על פי ההסבר שהציעה ד"ר עמירן, הרגמים הם אתרי קבורה וגניזה של [[במות]], שריד לרפורמה הגדולה שבוצעה על ידי המלך [[יאשיהו]].{{הערה|1=ר' עמירן, "החפירות ברגמים למערבה של ירושלים", '''ידיעות''', יח (תשי"ד), עמ' 59-45.}}

תופעת המגדלים שנתגלו באזור ירושלים על רכס יער רמות-[[שועפט]] ייחודית לאזור ועד עתה לא נמצא לה הסבר מספק. מדובר ב-200 מבנים שנסקרו ביחידת שטח קטנה יחסית וייתכן כי יחידות נוספות קבורות מחתחמתחת לערימות אבנים. עשרת המבנים שנחפרו הניבו ממצא דומה - מגדל בגודל של 4 על 8 מטר שהיה בן 2 קומות וחצר המוקפת גדר אבנים. בכל המבנים נשתמרה הקומה הראשונה שהיא חדר מוארך וחדר מדרגות רבוע דרכו עלו לקומה השנייה.