נשק אל-הרג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערכת הסכנה בפגיעת קליעי אל הרג |
|||
שורה 74:
ארגוני ופעילי זכויות אדם הביעו חשש כי נשק אל הרג ישמש ל[[עינויים]] או חקירות תוך שימוש בעינויים.
===הסכנה בפגיעת קליעי נשק אל הרג===
חומרת הפגיעה של קליעי אל הרג תלויה ב4 פרמטרים:
===נשק אל הרג בישראל===▼
# מהירות הקליע v
# מסת הקליע m
# שטח הפגיעה בגוף <math>\pi d^2/4</math> כאשר d הוא קוטר הפגיעה של הקלי (שיכול להיות שונה מהקליבר שלו במקרה של כדור מחומר גמיש)
# מסת הגוף של הנפגע M
הפגיעה קשה ככל שעולה האנרגיה הקינטית של הקליע <math>mv^2/2</math> וככל שהאנרגיה ממוקדת בשטח קטן יותר וככל שמסת גוף הנפגע קטנה יותר. בשנות השבעים פותחה על סמך ניסויים בחיות מעבדה נוסחה להערכת מסוכנות של קליעים אלו: שורטט גרף בו ציר הX הוא <math>mv^2</math> וציר הY הוא מכפלת מסת הנפגע וקוטר הפגיעה <math>Md</math> . כאשר שני הצירים בסקלה לוגריתמית מותחים 2קווים ישרים מקבילים כך שהשטח מתחת לקו התחתון (אנרגיה קינטית גבוהה של הקליע הנספגת בשטח קטן אצל נפגע קל משקל) הוא אזור הפגיעה הקטלנית והשטח שמעל הקו העליון (אנרגיה קינטית נמוכה של הקליע הנספגת על שטח גדול אצל נפגע כבד משקל) מציינת את אזור הפגיעה הלא-קטלנית. השטח שבין שני הקווים הוא אזור בו התוצאות הניסיוניות אינן חד משמעיות כך למשל פגיעת קליע בקוטר 40 מ"מ (כשל כדור ספוג) באדם שמסת גופו 70 ק"ג תהיה בעלת פוטנציאל קטלני ניכר אם <math>ln(mv^2)\geq13.6</math> כאשר מסת הכדור m מבוטאת בגרמים ומהירות הקליע v במטרים לשנייה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Koene, Bart, Fatiha Id-Boufker, and Alexandre Papy|שם=Kinetic non-lethal weapons.|כתב עת=Netherlands annual review of military studies|עמ=9-24|שנת הוצאה=2008|קישור=http://www.isofms.org/cms_uploads/KineticNon-LethalWeapons_Koene_Id-Boufker_Papy.pdf}}</ref>. הרחבה של המודל <ref>{{צ-מאמר|מחבר = BYRNES, KEVIN P., and E. D. W. A. R. D. HANLON JR|שם = TACTICAL EMPLOYMENT OF NONLETHAL WEAPONS|כתב עת = General Dennis J. Reimer Training and Doctrine Digital Library|קישור = http://seabees202.com/scwrefs/MCWP3-15.8.pdf}}</ref>מבוססת על 5 פרמטרים ומגדירה "פרמטר קהות" (blunt parameter) המכניס לחישוב גם את עובי גוף הנפגע T.
<math>Bc=ln\left [ \frac{mv^2/2}{\sqrt[3]{M}Td} \right ] </math>
בישראל עושים שימוש בנשק אל הרג [[צה"ל]], [[מג"ב]], [[משטרת ישראל]] וה[[שב"ס]]. [[מהומות אוקטובר 2000]] העלו צורך מבצעי בנשק אל הרג. שימוש בנשק זה נעשה כנגד מפגינים ישראלים ב[[בילעין]], [[ניעלין]], [[נבי סאלח]], [[כפר קדום]] ומוקדי עימות נוספים. היו הכנות לעשיית שימוש בנשק זה כנגד מתנגדי [[תוכנית ההתנתקות]]{{דרוש מקור}}. בחיל הים נעשה שימוש כנגד דייגים בחופי עזה ולבנון במערכת תותח שיורה בעזרת לחץ אוויר כדורי פלסטיק בקוטר 60 מ"מ שמכילים מים, צבע, נוזל מסריח ועוד{{דרוש מקור}}.
[[קובץ:Sponge grenade 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוטרים חמושים בכדורי ספוג לפיזור הפגנה ב[[חורה]], נובמבר 2013]]
שורה 83 ⟵ 92:
<!-- אחד השימושים המוקדמים בנשק אל הרג בפעולות צבאיות היה בתקיפת נמל תעופה בביירות. --><!--בנות מקבלות בגיוסן לצה"ל תרסיס גז מדמיע (ככל הנראה בעקבות התגברות התופעה של אינוס חיילות בשנות השמונים-תשעים) -->
ב[[ארצות הברית]] נעשה שימוש בנשק אל הרג על ידי כוחות [[מארינס]] בקוואנטיקו.
| |||