תחש המשכן – הבדלי גרסאות

|תמונה=[[תמונהקובץ:Dugong.jpg|250px]]

|תפוצה=[[תמונהקובץ:Dugong-range.png|250px]]<br /><small>תפוצת תחש המשכן (בכחול)</small>

[[תמונהקובץ:Dugong-rutger geerling.jpg|ממוזער|פרת ים "חורשת" את החול בחיפוש מזון]]

[[תמונהקובץ:Dugo3.jpg|שמאל|ממוזער|תחש המשכן]]

[[תמונהקובץ:Dugong - underside.jpg|ממוזער|פרת ים מתנקה]]

'''תחש המשכן''' (שם מדעי: ''Dugong dugon'') הוא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[יונקים ימיים|יונק ימי]] יחיד ב[[סוג (טקסונומיה)|סוגו]] (''Dugong'') המשתייך למשפחת ה[[ריטינות]] שבסדרת ה[[תחשאים]]. מבחינה [[גנום|גנטית]] מקורב אל ה[[פיל|פילים]]ים וה[[שפנאים]] יותר מאל יונקי הים כ[[לווייתנאים]] ו[[דולפין|דולפינים]]. תחש המשכן קרוב ביותר ל[[תחש נהרות|פרות הים]] (''Manatees'') וכן למין הנכחד [[פרת הים שטלר]] שהייתה גדולה פי שלושה ממנו.

החוקרים נחלקו בשאלת זיהויו של התחש, ולא הגיעו לכלל מסקנה ברורה. רבים הבינו שמדובר בסוג של חיה ימית, על סמך [[תרגומי התנ"ך|תרגומים שונים של התורה]] שתרגמו 'תחש' כ[[פרת ים]], או כ[[דולפין]]. הדעה המקובלת יותר היא ביאור המילה על פי הערבית, שלאור המילה הדומה בשפה זו הגיעו למסקנה שמדובר ביונק הימי Dugong dugon. לאור מסקנה זו כינה חוקר הטבע ה[[גרמניה|גרמני]] [[אדוארד ריפל]] (Eduard Rüppell) את החיה בשם הלטיני "Halicore tabernaculi", ומשם הגיע השם גם ל[[עברית]] - [[תחש המשכן]].

תחש המשכן נולד בצבע קרמי חיוור, עם הגיל מתכהה עד גוון אפור ציפחה, בשני צידי הגוף. שיער קצרצר מפוזר בדלילות על הגוף. ישנם זיפים באזור האף והפה, המשמשים כאברי חישה העוזרים למציאת המזון. <BR> העור עבה, קשה וחלק. הגפיים הקדמיות התפתחו ל[[סנפיר|סנפירים]]ים שאורכם 35-4535–45 ס"מ, הבוגרים משתמשים בו לתנועה והגאה. התנועות איטיות ומלאות חן.

תחש המשכן ניצוד בכל תחום מחייתו עבור בשרו המזכיר, כך אומרים, בשר עגל רך. גופם מכיל שומן רב, ומעצמותיהם וחטיהם מייצרים חפצי אומנות המזכירים [[שנהב]]. במספר תרבויות אסיתיותאסייתיות משתמשים בחלקי גופו למטרות רפואה וכמעורר מיני. תחש המשכן הינוהוא מין בסכנת [[הכחדה]] גורלית, תת-המינים בקרבת אוסטרליה בסכנת ההכחדה הפחות ממשית, עקב המודעות הגוברת באזור זה לחשיבותו האקולוגית של המין.

{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Dugong dugon|ויקימילון=תחש המשכן}}