צלם אלוהים – הבדלי גרסאות

לדעות השונות בנושא צלם אלוהים היו גם משמעותיות הלכתיות שונות דרך השימוש בהקשר זה.

 

 

[[רבי עקיבא]] ב[[מסכת אבות]] למד מספר [[בראשית]] כי "חביב אדם שנברא בצלם"{{הערה|1=מסכת אבות ג' י"ד, מכיוון שישנה חלוקה בדבריו בין האדם שבצלם אלוהים לבין מדרגה נוספת שהם ישראל שנקראים בנים, ניתן ללמוד שלשיטתו צלם אלוהים חל על כל האנושות.}}, ולכן חז"ל בהתאם לתפיסה זו אף הסיקו מסקנות התנהגותיות: שצריך להקדים בשאילת שלום לכל איש ברחוב אף ל[[גוי]]{{הערה|1=רבי מתיא בן חרש, מסכת אבות ד' ט"ו}}, ולקבל פני כל אדם בסבר פנים יפות{{הערה|1=מסכת אבות א' ט"ו - אמרתו של שמאי.}} ואף בשמחה{{הערה|1=מסכת אבות ג' י"ב - אמרתו של רבי ישמעאל}}. מכאן גם נובע רעיון [[כבוד האדם]], באשר הוא בצלם, כל פעולה שהיא בגדר עלבון איננה רק פוגעת בו בממד האישי אלא בממד הנפשי העמוק, ולכן חז"ל התריעו להיזהר בכבוד החבר בפרט{{הערה|1= המקור באמרה "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" - אמרה שמופיעה בשם רבי [[אליעזר בן הורקנוס]] (מסכת אבות ב' י'), רבי [[אלעזר בן שמוע]] לעומתו סבר להחמיר בעניין זה שאף "כבוד תלמידך יהי חביב עליך כשלך" (מסכת אבות ד' י"ב)}} והאדם בכלל, ודימו [[הלבנת פנים]] לרציחה{{הערה|1= "תני תנא, קמיה דרב נחמן בר יצחק: "כל המלבין פני חבירו ברבים - כאילו שופך דמים." אמר ליה: שפיר קא אמרת (=אמר לו יפה אמרת), דחזינא ליה דאזיל סומקא ואתי חוורא (=שראינו לנו שהלך האדום ובא הלובן). אמר ליה אביי לרב דימי במערבא (=בארץ ישראל) במאי זהירי? (=במה נזהרים?) אמר ליה: באחוורי אפי (=בהלבנת פנים).(בבלי, בבא מציעא דף נח/ב) }}, באשר פגיעה בשמו הטוב של האדם ורציחת אופיו, חמורות לא פחות מאשר פגיעה פיזית בו.