פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 7 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
←‏קדושה ומידות טובות: {{תנ"ך|דברים|כג|טו}}
חטא ה[[גאווה]] וגסות הרוח היה נחשב אצלו כחטא חמור ביותר; אודות כך הוא אמר, שכל אדם שיש בו גסות הרוח - אמר הקב"ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, שנאמר:{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|קא|ה}}.}}: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל", אל תקרי 'אותו' אלא 'אִתו לא אוכל'. יש שגורסים דרשה זו על מספרי [[לשון הרע]], שנאמר: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית".{{הערה|1={{בבלי|סוטה|ה|א}}. יש אומרים שמדובר באמרה של [[מר עוקבא]] (ראו בתלמוד שם).}}
 
הוא ייחס את סילוק ה[[שכינה]] מעם ישראל לחטאי עריות. הוא הסביר, שבתחילה, קודם שחטאו [[עם ישראל|ישראל]] (ב[[עריות]]) - הייתה [[שכינה]] שורה עם כל אחד ואחד, שנאמר: "כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך", כיוון שחטאו - נסתלקה שכינה מהם, שנאמר: "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".{{הערה|1={{בבלי|סוטה|ג|ב}}; [[{{תנ"ך|דברים]] |כג, |טו}}.}}. במיוחד היה חמור בעיניו [[ניבול פה]]. הוא היה אומר: כל [[ניבול פה|המנבל את פיו]] - מעמיקין לו [[גיהנם]], שנאמר "שׁוּחָה עמֻקה פי זרוֹת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|לג|א}}; [[משלי]] כב, יד.}}.
 
===הוראותיו והנהגותיו האישיות ובענייני העולם===